סקר דרמטי: 95% מזהים מתח מול החברה החרדית, 91% רוצים לפתור אותו

סקר נרחב שנערך בהזמנת המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בקרב הציבור הכללי במדינת ישראל, בחן כמה היבטים של התייחסות לציבור החרדי והוא מעלה ממצאים מפתיעים. עיקרי מסקנות הסקר מגלים כי התחושה הכללית כלפי הציבור החרדי היא כזו של ביקורת לצד הכרה בפוטנציאל ורצון נרחב לצמצם את המתחים בין המגזרים.

כך למשל קרוב למחצית הנשאלים (48.8%) סבורים כי הגידול הדמוגרפי של המגזר החרדי ישפיע לטובה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, לעומת 36.2% בלבד החלוקים על כך. עם זאת, בנוגע להשפעות הכלכליות, הנתונים הפוכים: 63.9% סבורים שהגידול ישפיע לרעה, לעומת 20.3% בלבד הסבורים שהוא ישפיע לטובה.

כמעט שלושת רבעי מהנשאלים (74.7%) סבורים שהחברה החרדית כיום היא נטל כלכלי משמעותי על מדינת ישראל, אך אחוז גבוה אפילו יותר (87.4%) סבור שיש בחברה החרדית פוטנציאל לתרומה כלכלית משמעותית למדינה. 53.4% גם סבורים שיש בתרומתה של החברה החרדית למדינה מעבר לשיקולים של כלכלה וביטחון. לא פחות מ-79.2% מהמשיבים סבורים ששילוב החברה החרדית בציבוריות הישראלית באופן שלא יחייב אותה לוותר על אורח חייה הוא משימה אפשרית.

וכאן מגיעים לנתון המדהים הבא: 94.9% מזהים מתח בין החברה החרדית לחברה הישראלית בכללותה, וכמעט כולם, 91.6% מכלל המשיבים, רואים חשיבות רבה בצמצום המתח הזה. המשיבים חלקו את האחריות למתח הזה למספר גורמים, החל מהתנהלות המפלגות החרדיות (61.6% ציינו כאחד הגורמים למתח), עבור בהתנהלות התקשורת הישראלית (47.5%) וכלה בבית המשפט העליון (30.9%) וביועצת המשפטית לממשלה (32.2%).

אבל הכותרת המרכזית והדרמטית ביותר קשורה לנושא הגיוס, שכמעט ולא יורד מהכותרות: מתברר שחרף הרעש והבאזז הפוליטיים, הציבור לא מייחס לשאלה הזו את עיקר המשקל, רק 54.9% מנו את אי ההשתתפות בנטל הביטחוני במקום הראשון או השני בין הסוגיות שמטרידות אותם ביחסי הציבור החרדי והחברה הישראלית. מנגד, 58.4% סבורים ששמירה על עולם התורה ולימוד תורה בהיקף משמעותי הם אינטרס של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

בשאלת הפתרון הראוי לנושא הגיוס: רק 21.9% סבורים שהמצב הקיים של העדר חוק ואכיפה באמצעות סנקציות כלכליות ומעצרים הם הפתרון הנכון. 15.1% תומכים במתן פטור למחצית מהשנתון על בסיס 'תורתו אומנותו' וגיוס של כל היתר, 13.8% תומכים במתן פטור לבני ישיבות בגילאי 18-22 לצד יעדי שירות, ונתח הארי של הציבור, 49.3%, תומכים בהכרה ותקצוב של לומדי תורה לפי קריטריונים כמותיים ואיכותיים.

ובידי מי נתון המפתח לשינוי? כאן התשובות חלוקות במיוחד: 22.8% סבורים שהמפתח בידיו של צה"ל, 17.2% מאמינים שהממשלה עשויה להביא פתרון, 13.4% בונים על ההנהגה החרדית ורק 9.5% מאמינים שהישועה תבוא מבית המשפט העליון. גם השאלה מה צריך להשתנות לא מוסכמת, 28.5% מצביעים על התנהלות ההנהגה החרדית, לעומת 23.1% שמייחסים את הכשל לניהול המחלוקת בידי המערכת הפוליטית, 13.4% מצביעים על הסיקור התקשורתי ו-12.6% מאשימים את בג"ץ והייעוץ המשפטי.

שאלה נפרדת עוסקת בצבא עצמו, אם זה יגייס עשרות אלפי חרדים שידרשו אורח חיים מותאם, האם על הצבא להתאים את עצמו גם במחיר ויתור על ערכים ליברליים: 37.2% מוכנים לשלם את המחיר המלא, 47.6% סבורים שצריך למצוא פשרה בכל נושא ו-15.3% סבורים שהצבא חייב להישאר ליברלי בכל מחיר.