סכנה בפתח: הקלות המפחידה שבה אפשר לשגר כטב"מים מיו"ש לירושלים

במלחמה הנוכחית נחשפה פגיעותה של ישראל לאיום הכטב"מים. כולנו מכירים את הכטב"מים הקטלניים של חיזבאללה, וגם את אלו שנשלחים אלינו כמעט מדי יום על ידי החות'ים מתימן והמיליציות השיעיות בעיראק. אבל מה אם האיום בעצם הרבה יותר קרוב?

פיקוד המרכז של צה"ל טרם התמודדו עם התקפות רחפנים. אולם, היעדר התקפות אינו מעיד על היעדר איום. סביר להניח שבימים אלו ממש, יושבים מחבלים בתשתיות הטרור ביהודה ושומרון ומתכננים התקפות כטב"מים על יישובים ישראליים ביו"ש, וגם על ירושלים.

באזור ירושלים, המציאות הגיאוגרפית מייצרת אתגר ייחודי: יישובים ישראליים בתוך הקו הירוק שוכנים בסמיכות מיידית לכפרים פלסטיניים שמעבר לו. לפי פרסום ב'גלובס', מצב זה יוצר "שטח מת" רגולטורי, כאשר רחפן שמורם בשטח פלסטיני נמצא תחת סמכות צה"ל, אך ברגע חציית הגדר, האחריות עוברת למשטרת ישראל. פער זה עלול להוות פרצה שארגוני טרור ינצלו לרעה.

כדי להמחיש את חומרת האיום, קבוצת אזרחים מודאגים, בהובלת ד"ר חגי אגמון-שניר, יזמה ניסוי מאלף. הם בנו רחפן מרכיבים שרכשו באינטרנט בעלות של 200-300 דולר, והדגימו כיצד תוך 40 שניות בלבד, הכלי מסוגל לגמוא מרחק של קילומטר בין יישובים - כל זאת מבלי להתגלות.

ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הדגישה בשיחה עם 'גלובס' את הלקחים מאוקראינה: "ראינו יכולת לגרום נזק קטלני בהפעלה מקרוב או במארבים. רחפן אחד מצלם את השטח, ואחר חודר את מערכות ההגנה - כל זה בתוך שניות ספורות."

הרחפן שהופעל בניסוי לא הסתמך על GPS, מה שמדגיש את מגבלות האמצעים הקיימים לשיבוש כטב"מים. ד"ר ענתבי מסבירה: "הסרטון מטריד ומעלה שאלות לגבי המענה הביטחוני הקיים. רבים איבדו את תחושת הביטחון בכל הנוגע להתמודדות עם כטב"מים, כפי שראינו בפגיעה בתל אביב".

ענתבי מזהירה מפני תרחיש קיצון שבו אזרחים חמושים ינסו להתמודד עם האיום בעצמם: "ירי לעבר רחפנים הוא צעד מסוכן שעלול לפגוע באחרים או ברחפנים של כוחותינו. עם העלייה במספר האזרחים החמושים, אנו עלולים להיקלע למצבים מסוכנים שבהם אזרחים מנסים להגן על עצמם."

לסיכום, ענתבי קוראת לפתרון מקיף: "חשוב שנדע, במיוחד לאחר המלחמה, שכל רחפן שנראה בשמיים הוא של כוחותינו או מבצע משימה אזרחית לגיטימית. זוהי המטרה שעלינו לשאוף אליה."