מתפללי הכותל ברגל בגשם: התראה משפטית למשרד התחבורה

קשישים, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות עם ילדים קטנים יורדים מהאוטובוס מחוץ לשער האשפות וממשיכים ברגל אל הכותל המערבי, לעיתים בגשם שוטף וללא מחסה ראוי. על רקע זה נשלח מכתב התראה משפטי חריף למשרד התחבורה, לעיריית ירושלים, לקרן למורשת הכותל המערבי ולחברת התחבורה אקסטרה.

עוד בנושא:
הבוקר בכותל: הטריק החדש של 'נשות הכותל' במקום ספר תורה
מה קורה עם הרכבל לכותל: "בישראל לא מסוגלים לבצע את העבודה" | תחקיר

המכתב נשלח ביום שלישי האחרון מטעם ארגון "אמת ליעקב בישראל", באמצעות עורך הדין נתן משאת. בארגון דורשים תשובות ברורות, השבת השירות לתחנה המקורית ופתרון מיידי, ומבהירים שאם לא יינקטו צעדים ממשיים בתוך שבעה ימים, יפנו לערכאות משפטיות ללא התראה נוספת.

אוטובוסים שלא נכנסים לתחנ

לפי המכתב, למרות שבסמוך לרחבת הכותל קיימת תחנת אוטובוס מוסדרת ומקורה, אוטובוסים המשרתים את באי המקום אינם נכנסים אליה במועדים שונים דרך שער האשפות. הנוסעים מורדים ונאספים מחוץ לשער, ונדרשים להמשיך ברגל, אף שחלקם מתקשים בהליכה ממושכת.

בארגון מציינים כי בסביבת הרחבה אין מקומות חניה לרכב פרטי הפתוחים לציבור הרחב, ולכן גם מי שמגיע ברכבו נאלץ לעיתים לחנות בחניונים מרוחקים. לכן, לטענתם, התחבורה הציבורית שמגיעה עד סמוך לרחבה היא שירות חיוני.

אחת הטענות החמורות במכתב נוגעת לנוסעים מבוגרים שעלו לאוטובוס מתוך הסתמכות על כך שיגיעו עד התחנה הסמוכה לרחבה, כפי שנהוג בעבר. לפי הדיווחים שהגיעו לארגון, לא נמסר להם מראש שהאוטובוס יעצור מחוץ לשער האשפות, ורק בנקודת ההורדה התברר להם שעליהם להמשיך ברגל. חלקם, כך נטען, לא היו מסוגלים להשלים את הדרך ולא הגיעו לרחבת הכותל כלל.

המתנה בגשם ושני דיווחים קודמים

במכתב מובאת גם תלונה שהתקבלה ביום שני האחרון, ולפיה בין כ"ו בחשוון (6 נובמבר) ל-כ"ח בחשוון (8 נובמבר) נאלצו נוסעים להמתין מחוץ לשער האשפות בגשם שוטף. המחסה הקיים במקום הספיק, לפי התיאור, לאנשים בודדים בלבד, בשעה שבתחנה המוסדרת ליד הרחבה קיימת סככה רחבת ידיים.

עוד מפורטים במכתב שני דיווחים קודמים, שלטענת הארגון מלמדים שאין מדובר בתקלה נקודתית. ב-כ"ד בתשרי (5 אוקטובר) דווח על אוטובוסים שלא נכנסו לתחנה הסמוכה לרחבה, אף שהתנועה במקום תוארה כדלילה ובמפרץ התחנה המתינו מוניות. ב-ל' בתשרי (11 אוקטובר) התקבל דיווח על אי כניסת אוטובוסים במוצאי שבת אחרי השעה 00:23, כשמשפחות עם עגלות ילדים נאלצו להמשיך ברגל אל מחוץ לשער האשפות.

מי אחראי להסדר?

בארגון מותחים ביקורת על כך שהנוסעים נדרשים להתמודד עם הסדרי התחבורה מבלי שהובהר מהי ההחלטה שמאחוריהם, מי קיבל אותה ומה ההצדקה להמשך יישומה. במכתב מודגש כי היקף ההגבלות ותחולתן על הקווים השונים עדיין טעונים בירור, וכי יש לבדוק אם מדובר בהגבלה גורפת, בהסדר החל בשעות מסוימות או בהחלטות תפעוליות המשתנות לפי הנסיבות.

שאלת האחריות תופסת מקום מרכזי. לפי התכתבות שהובאה לידיעת הארגון, הקרן למורשת הכותל המערבי מסרה שהנושא הועבר להנהלתה, אך ציינה שלשיטתה האחריות הישירה לכניסת האוטובוסים נתונה למשרד התחבורה ולמחלקת התחבורה בעיריית ירושלים. הארגון דורש מכלל הגורמים להבהיר מי אחראי להסדר הקיים ומי מוסמך להורות על שינויו.

מה דורשים בארגון

משרד התחבורה, העירייה והגורמים הנוספים נדרשים למסור פירוט מלא של כל הקווים והנסיעות המשרתים כיום את התחנה הסמוכה לרחבה, להורדת נוסעים ולאיסופם, לצד רשימת הקווים והנסיעות המופנים לתחנה שמחוץ לשער האשפות. הארגון דורש גם את ההחלטה שעל בסיסה הוגבלה כניסת האוטובוסים, אם קיימת כזו, ולדעת מי קיבל אותה, מכוח איזו סמכות, באיזה מועד, על אילו קווים ושעות היא חלה ומתי נבחנה לאחרונה.

כן מבקשים בארגון לקבל את הנימוקים להמשך ההגבלה והעתק מההחלטה הכתובה, אם קיימת, בכפוף למגבלות המסירה על פי דין. מטרתם לברר אם מאחורי ההסדר עומדת החלטה רשמית ומנומקת, והאם נבדקו חלופות שיצמצמו את הפגיעה במתפללים.

ככל שיתברר שהשירות לתחנה הסמוכה הופסק או צומצם ואין מניעה קונקרטית להשבתו, הם דורשים לחדש את כניסת האוטובוסים לאלתר. אם קיימת מניעה להשבה מלאה, הם מבקשים לבחון בדחיפות חידוש חלקי: הפעלת קווים בשעות שבהן הדבר אפשרי, שימוש באוטובוסים המתאימים לתנאי המקום והצבת הכוונת תנועה מוסדרת לפי הצורך.

דרישה נוספת נוגעת להמתנה מחוץ לשער האשפות: כל עוד האוטובוסים ממשיכים להוריד ולאסוף שם נוסעים, יש להסדיר ללא דיחוי מחסה הולם, במיוחד בימי גשמים, ובמקביל לבחון חלופת הגעה נגישה עד סמוך לרחבה.

הטיעון המשפטי

עורך הדין משאת מפנה במכתב לסעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים ולסעיף 3 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המעגנים את ההגנה על חופש הגישה למקומות הקדושים. לטענת הארגון, יש לתת משקל ממשי להשפעת הסדרי התחבורה על יכולתם של באי הכותל להגיע לרחבה, ובמיוחד על מי שתלויים בתחבורה ציבורית ואינם מסוגלים לצעוד מרחקים ממושכים.

המכתב מפנה גם לסעיף 19(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המעגן את הזכות לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים, לרבות הגישה לתחנות. בארגון דורשים לבחון את נגישותה של נקודת העצירה החלופית מחוץ לשער האשפות, ובכלל זה את מרחק ההליכה לרחבה, השיפועים בדרך ורציפות המסלול עבור אנשים עם מוגבלויות.

הארגון נשען גם על פסק הדין בבג"ץ 5016/96 חורב נגד שר התחבורה, שעסק בהגבלות תנועה בירושלים ובאיזון הנדרש בין תכלית ההגבלה לבין הפגיעה בציבור המשתמש בדרך. לטענתו, גם כאן יש לבחון את נחיצות ההגבלה לפי תנאי הביטחון והתנועה כיום, ולא להותיר על כנו הסדר הפוגע בציבור מבלי לבחון אפשרות לצמצמו.

במכתב מצוין כי סוגיית כניסת האוטובוסים לרחבה כבר טופלה בעבר בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. בעקבות התערבותה הוסדרה מחדש כניסת אוטובוסים בשעות הבוקר המוקדמות, אחרי שהמשטרה הסכימה להציב שוטר להכוונת התנועה. לדברי הארגון, העובדה שנמצא פתרון לחלק משעות הפעילות מחדדת את השאלה מדוע אי אפשר להרחיב אותו לשעות נוספות.

שבעה ימים לתשובה

במכתב מובהר כי אין די בהודעה כללית שהנושא בטיפול. הגורמים שאליהם נשלחה ההתראה נדרשים למסור בתוך שבעה ימים ממועד קבלתה מענה ענייני ומנומק בכתב, ובו זהות הגורם המרכז את הטיפול, תוצאות הבירור, הצעדים המיידיים שיינקטו ולוח זמנים ברור ליישום הפתרון.

בסיום המכתב מחריף הארגון את הטון: אם לא יתקבל מענה ענייני במועד, או אם יתברר שהליקויים נמשכים מבלי שננקטו צעדים ממשיים לתיקונם, ייאלץ לפנות לערכאה המשפטית המוסמכת לצורך קבלת הסעדים המתאימים. "לא יינתנו התראות נוספות", נכתב במפורש. בארגון שומרים לעצמם את מלוא הזכויות והטענות המשפטיות, ומבהירים שאין במכתב כדי למצות את כלל הטענות.

כעת הכדור אצל משרד התחבורה, עיריית ירושלים, הקרן למורשת הכותל ואקסטרה, שנדרשים להסביר מה עומד מאחורי הסדרי התחבורה הקיימים, ולמנוע מצב שבו קשישים, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות עם ילדים קטנים אינם מצליחים להגיע לתפילה בשל קשיי התחבורה.