מתנה מראש השבט ובריחה מלחיצה באילת: בתנ"כי מתאבלים על התנין 'קלרנס'

בעקבות התקרית הטרגית בגן החיות התנ"כי בירושלים, שבה נפצע קשה המטפל טל רומנו מנשיכת תנין, נחשף סיפורו יוצא הדופן של קלרנס - התנין שהפך לאגדה ישראלית.

סיפורו של קלרנס מתחיל ב-1981, כאשר ד"ר רג'ינלד מוריס, רופא בריטי שהתיישב באילת, קיבל מתנה מפתיעה מראש שבט בדואי. "אבא חזר ממסע על גדות הנילוס עם שני תנינים קטנים", סיפר אנדרו, בנו של ד"ר מוריס, לעיתונאית אבישג זוהר מ'מיינט ירושלים'. "הם היו באורך של 20 ס"מ בלבד, בקושי בקעו מהביצה".

השניים, שזכו לשמות תות ורעם (קיצור של תות ענך אמון ורעמסס, מלכי מצרים), הפכו במהרה לאטרקציה מקומית. אך החיים עם שני תנינים בבית לא היו פשוטים. "יום אחד הם פשוט ברחו", סיפר אנדרו. "אחרי יומיים מצאו את אחד מהם דרוס בדרך לים. השני נעלם לגמרי".

הסיפור לא הסתיים שם. "שבועיים אחר כך", המשיך אנדרו, "התעוררנו לקול זעקות של שכנה. מסתבר שהתנין הנעלם התחבא בשיחים, 500 מטר מהבית. תפסתי אותו עם שמיכה והחזרנו אותו הביתה".

זוהר מספרת כי לאחר שהצמד המקורי הופרד, החליטה משפחת מוריס לשנות את שמו של התנין הנותר ולקרוא לו 'קלרנס', על שם קרוקודיל מסיפור ילדים בריטי מפורסם. במשך השנים, גדל קלרנס והפך לחלק בלתי נפרד ממשפחת מוריס. ד"ר מוריס, שנפטר ב-2012 בגיל 95, ביקש לפני מותו לתרום את קלרנס, שהגיע לאורך של 3.5 מטרים, לגן חיות.

ב-2013, כשגן החיות התנ"כי בירושלים החליט לפתוח מתחם מיוחד לתנינים, הם פנו למשפחת מוריס. "זה היה קשה להיפרד מקלרנס," אמרה פיי, אלמנתו של ד"ר מוריס, "אבל ידענו שזה מה שרג'ינלד היה רוצה".

ד"ר סיגלית הרץ, מנכ"לית גן החיות התנ"כי, סיפרה ל'מיינט ירושלים': "קלרנס היה תוספת מרשימה למתחם התנינים שלנו. הוא משך המון תשומת לב מהמבקרים".

למרבה הצער, סיפורו של קלרנס הסתיים בטרגדיה. לפני כשבוע, במהלך טיפול שגרתי, תקף אחד התנינים את המטפל טל רומנו, מטפל מנוסה שקיבל את הכינוי 'הלוחש לתנינים'. מסיבה לא ברורה, רומנו החליק ונפל לבריכת התנינים, ואז הותקף על ידי התנין שבו טיפל.

בניסיון להציל את רומנו, נורה קלרנס ומת. "זו הייתה החלטה קשה מאוד," אמרה ד"ר הרץ, "אבל לא הייתה לנו ברירה".

משפחת מוריס, שגידלה את קלרנס במשך עשרות שנים, מתקשה להתמודד עם הסוף הטרגי. "קלרנס היה חלק מהמשפחה", אמר אנדרו, "קשה לנו לחשוב עליו כעל חיה מסוכנת".