מפתיע: ה'קַלָּל' מתקופת המשנה הוצג בכנסת בירושלים
02.02.26 / 20:17
במסגרת התערוכה שנפתחה בט"ו בשבט לרגל 60 שנה למשכן הכנסת • המוצג המרכזי שימש יהודים בגליל בתקופת המשנה לפני כ-1,800 שנה

נחשף רק לאחרונה: כלי אגירה גדול, עשוי אבן, ששימש יהודים בגליל לפני כ-1,800 שנה, יוצג לראשונה במשכן הכנסת במסגרת תערוכה חדשה שנפתחה בט"ו בשבט (שני), לציון 60 שנה לכנסת במשכנה בגבעת רם. התערוכה מבקשת להתחקות אחר שורשיה הקדומים של ההנהגה היהודית ולחבר בין העבר הרחוק לבין הבית הדמוקרטי של העם היהודי בימינו.

הכלי, שיש המזהים אותו ככלי "קַלָּל" המוזכר במשנה ככלי בו קלו את הקליות והאגוזים, נחשף בחודשים האחרונים בידי מתנדבים במסגרת חפירה חינוכית-קהילתית של רשות העתיקות וקק"ל, באתר פונדק דלוי שבגליל התחתון. מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, נועם זילברברג, הסביר כי "כלי אבן העשויים קירטון זכו לחשיבות מיוחדת בחברה היהודית, שכן לפי ההלכה – בניגוד לכלי חרס – אינם מקבלים טומאה. בעוד שבגליל מוכרים כלי אבן קטנים כגון ספלים וקערות, כלים גדולי ממדים מסוג זה הם נדירים יותר".
גובהו של הכלי כ-80 ס"מ וקוטרו כ-50 ס"מ, והוא בולט הן בממדיו החריגים והן בהקשרו – יישוב יהודי מהתקופה הרומית והביזנטית, המוזכר במקורות התלמודיים. ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז החינוכי-קהילתי של רשות העתיקות בצפון, ציינה כי "הממצא משקף רמת הקפדה הלכתית גבוהה ואורח חיים יהודי מגובש, ומאיר את דמותו של הגליל כמרחב חיים פעיל ותוסס בתקופת המשנה והתלמוד – המרחב שבתוכו פעלה גם הנהגת העם היהודי".
בתערוכה מוצגים גם ממצאים נוספים, בהם כתובת עברית נדירה המורכבת משני חלקים שחוברו כעת לראשונה. החלק התחתון התגלה בשנת 1863 בדרום הר הבית בידי הארכיאולוג הצרפתי דה-סוסי, ובו מופיעה המילה "כלא" או "נכלא". החלק העליון נחשף כ-100 שנה מאוחר יותר בחפירותיו של פרופ' בנימין מזר, ובו נראות האותיות האחרונות של המילה "זקנים". החוקרים סבורים כי הכתובת רומזת לתפקידם המשפטי של זקני הסנהדרין. לראשונה מוצגים בכנסת יחד המקור מחפירות מזר והעתק של הכתובת השמורה במוזיאון הלובר בפריז.
עוד מוצגים מטבעות מהעיר היהודית ציפורי, המעידים על טביעת מטבעות בערים יהודיות באישור השלטון הרומי, וכן דלת בזלת מעוטרת במנורה בת שבעה קנים מטבריה, בת כ-1,800 שנה, עדות לחיים היהודיים בעיר שבה נערך התלמוד הירושלמי. הדלת התגלתה בחפירות בניהולה של ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
אוצרות התערוכה מטעם רשות העתיקות מסרו כי "הממצאים המוצגים מאירים את פעילות מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך הדורות ואת הקשר הרציף בין ההיסטוריה היהודית לבין הכנסת".
