מערה אחת, שתי עיריות: הקרב על מערת רשב"י
מנהל האתר
20.05.25 / 16:19
תגים:
יער בן שמן
,
ישראל שפירא
,
עיריית לוד
,
מערת רשב"י
,
עיריית מודיעין
קרב בלתי שגרתי פרץ לאחרונה בין שתי מועצות מקומיות. בעוד בעיריית לוד טוענים כי מערתו של רשב"י מצויה ב'מדברא דלוד', כלומר ביער בן שמן, טוענת עיריית מודיעין כי המערה אינה מערתו של רשב"י | במקביל, מציגה עיריית מודיעין את 'מערת רשב"י' באתר העיריה
הקרב על המערה: מחלוקת היסטורית-אמונית התלקחה בימים האחרונים בין שתי רשויות מקומיות במרכז הארץ, כאשר עיריית לוד עיריית מודיעין-מכבים-רעות נאבקות על זיהוי מערה עתיקה ביער בן שמן כמקום מסתורו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
הכל החל לאחר שראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, הכריז רשמית כי "מערת הנזירים" באזור היא המקום האמיתי בו הסתתר רשב"י מהרומאים, והורה על תחילת הליכי שיפוץ והנגשה למקום. היה זה לאחר שהחוקר החרדי ישראל שפירא פירסם מאמר שבו הצביע על המערה המצויה ב'מדברא דלוד', הוא יער בן שמן, כמערה שבה הסתתר התנא הקדוש רשב"י במשך 13 השנים שבהן נמלט מאימת הרומאים המבקשים להרגו, וזאת בניגוד למסורת הרואה במערה המצויה בכפר פקיעין שבגליל כמקום שבו התחבאו רשב"י ובנו.
ראש עיריית לוד שמתברר כי הוא יודע לזהות הדמנויות מיהר להכריז על המערה כמערתו של רשב"י והוא קרא להמונים לבוא ולבקר בה. "אנו עומדים בפני גילוי היסטורי בעל חשיבות דתית עצומה," הצהיר רביבו במעמד ההכרזה. "זהו רגע מכונן עבור העיר לוד והמורשת היהודית כולה."
מרכז. לא גליל
הזיהוי מתבסס על הציטוט מספר הזוהר המציין כי רשב"י "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד (לְמִדְבַּר לוֹד), וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת". חיזוק לזיהוי מערה זאת כמערת המסתור של רשב"י, נמצא במסמך רשמי משנת תשי"ד (1954) מארכיון אוניברסיטת בר אילן, בו מנכ"ל משרד הדתות דאז הציע לשפץ את "המערה בדרך מלוד למודיעין הנזכרת בזוהר".
גם עדות המיוחסת למהרי"ל דיסקין שזיהה את המקום כמערת רשב"י מחזקת טענה זו. פרופ' זאב וילנאי (1927) וד"ר שמואל זילכא, הציעו אף הם לזהות את מערת הנזירים עם מקום מסתורו של רשב"י.
חוקר ארץ ישראל, ישראל שפירא, עסק בשנים האחרונות בחקר המקום באופן מעמיק, והוא זה שהעלה לתודעה הציבורית לאחר שפירסם באתר 'כיכר השבת' את תולדות המערה והמקורות ההיסטוריים המראים על ייחוסה האפשרי כמערת רשב"י.
השכנים לא אהבו
אך בעוד עיריית לוד מאמצת בהתלהבות את הגירסה, הרי שבמועצה השכנה, בעיריית מודיעין-מכבים-רעות, לא אהבו את הצעד. שם החליטו לדחות את הטענות מכל וכל. בהודעה שפורסמה מטעם העיריה נכתב: "אין כל שחר וכל סימוכין לטענות שפורסמו על ידי עיריית לוד. הדברים אף נבדקו מול רשות העתיקות ומנכ"ל רשות העתיקות."
העירייה הדגישה כי מדובר בשטח מוניציפלי שלה וכי "לא תאפשר לאף גורם אחר לקבוע עובדות לא נכונות בשטח או להטעות את הציבור."
מה שמעמיק את המחלוקת הוא הסתירה בעמדת עיריית מודיעין עצמה. באתר התיירות הרשמי של העירייה מופיע תיאור דומה לזה שעליו מסתמכת עיריית לוד, כאשר שם נכתב כי: "בזוהר ישנה התייחסות למערה זו שכונתה 'מערתא דלוד' (מערת לוד על שום קרבתה ללוד)". עובדה זו מוכיחה כי מדובר בסטנדרטים כפולים - שימוש בזיהוי ההיסטורי כשהדבר משרת את האינטרסים התיירותיים של מודיעין, ודחייתו כאשר עיריית לוד מאמצת אותו.
בכל מקרה, מבחינה ארכיאולוגית, מערת הנזירים (אל חביס) מתוארכת לתקופה הביזנטית, מאוחרת יותר מתקופתו של רשב"י שהיה בתקופת התנאים. המערה שימשה כמקום לינה לנזירים ועולי רגל, כפי שמעידים כוכי השינה והצלבים החרוטים על קירותיה.
בינתיים, המבקרים במקום ממשיכים ליהנות מהאתר הקסום ביער בן שמן, בעוד הוויכוח על זהותו ההיסטורית והאחריות עליו ממשיך להתפתח בין שתי העיריות. שפירא, שבינתיים עסוק במציאת גילויים היסטוריים נוספים, מביע תקווה כי "ימצא פתרון שיכבד את המסורת והמורשת היהודית תוך שיתוף פעולה בין הרשויות לטובת הציבור".
להצטרפות לקבוצות ועדכוני "ירושלים החרדית" בוואטסאפ לחצו כאן
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום [email protected]
