מסמך נדיר: רבני העדה החרדית וראשי הישיבות קוראים לתפילה המונית בכותל בזמן השואה

"כוחות הרשע משמידים": מסמך היסטורי נדיר חושף קריאה דרמטית של רבני ירושלים בשנת ת"ש (1940) לקיום יום תפילה כללי בכותל המערבי, על רקע המצב הטרגי של יהודי אירופה בתחילת השואה.

הקריאה, שיצאה מטעם הגאבד והרבנים הגאונים מורי ההוראה וראשי הישיבות, תיארה במילים קשות את מצבם של יהודי אירופה. "בשעה קשה ומרה זו, כשאש המלחמה האיומה התלקחה בכל מוראה, כוחות הרשע והודון משמידים בחרון אף ממלכות", נכתב בקריאה.

עוד בנושא:
שלא יבהלו הילדים: צפירה הבוקר בשעה 10:00 לצד אירועי זיכרון ברחבי הארץ
ירושלים זוכרת: חומות העיר העתיקה הוארו בסמל הטלאי הצהוב
ערב יום השואה: בירושלים חיים כ-6,902 שורדי שואה | כשליש מהם בודדים

הרבנים תיארו את הסבל הנורא של יהודי אירופה: "על מצבם הטרגי והאיום של אחינו בני ישראל האומללים הנתונים לתגרת יד שוביהם האכזרים, גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון". הם הוסיפו כי "פליטי ישראל נודדים ממדינה למדינה נרדפים ונדרטים ברגל גאווה ובוז, מוכים ונהרגים בכל מיני מיתות אכזריות".

יום החמישי ערב ראש חודש סיון נקבע כיום התפילה הכללי. בבוקר, לאחר תפילת שחרית, הורו הרבנים לומר תפילת "אבינו מלכנו" פסוק אחר פסוק, ולתקוע בשופר לפני אמירת שלושה עשר מידות הרחמים.

הקהל הקדוש התבקש "לבוא בהמוניו להתפלל לפני הכותל המערבי שריד בית מקדשנו". בין השעות שתיים אחר הצהריים לשש בערב נקבע ביטול מלאכה מוחלט, כאשר כל אחד מהקהל חויב "לבטל ממלאכתו באחת מהשעות הנ״ל ולהצטרף עם הצבור בתפלתם".

בבתי הכנסת נקבעה אמירת תהלים בצבור ותפילת "יום כיפור קטן". הרבנים והדרשנים קיבלו הוראה "לעורר בדברי כיבושין את הקהל לשוב בתשובה כראוי", תוך קריאה לחיזוק שמירת השבת, הימנעות ממאכלות אסורות וחינוך הבנים ברוח התורה.

הקריאה הסתיימה בתקווה: "בתקווה כי אל כביר לא ימאס תפלת רבים, וירחם עמו ארצו ונחלתו, ומתוך צרה ימציא לעמו פדות ורווחה".