מנהיגת המוראביטאת בהר הבית: יש אישיות כזו – וזה מה ש'חטפה' מנתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם בסוף השבוע (שישי) על צו איסור יציאה מהארץ שהוטל על ח'דיג'ה ח'וויס, פעילה מזרח-ירושלמית המזוהה עם תנועת המוראביטאת בהר הבית. לפי מחקר של מרכז ירושלים למדיניות יישומית, ח'וויס היא אחת הדמויות הבולטות והמסיתות ביותר בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט.

עוד בנושא:
פייסבוק ישראל הסירה את 'פסק ההלכה' החדש של השייח' המסית מירושלים
זעם בעולם הערבי על איראן: מחריבים את 'אל אקצא' | צפו בפיצוץ

ח'וויס התבלטה בעשורים האחרונים כאחת מראשי תנועת המוראביטאת בהר הבית, תופעה שהחלה כהתארגנות של התנוע האסלאמית הצפונית ומשתלבת במארג פעילות דתית קיצונית בעלת זיקות לתנועת האחים המוסלמים ולחמאס.

ח'וויס היא תושבת שכונת א-טור במזרח ירושלים, אם לחמישה, ובמקצועה הייתה מורה לחינוך אסלאמי. היא בעלת השכלה דתית-אקדמית בלימודי אסלאם ורכשה השכלה מתקדמת בפרשנות הקוראן.

מבחינה ציבורית, ח'וויס היא לא רק פעילה פיזית בשטח אלא גם דמות בעלת נוכחות דיגיטלית רחבה. חשבון האינסטגרם המיוחס לה מונה מעל 200 אלף עוקבים, עם מסרים קבועים סביב "אל-אקצא", "ירושלים בירת פלסטין" והתנגדות לחלוקה או לשינוי הסטטוס קוו בהר.

ח'וויס מזוהה עם דפוס הפעולה של "נוכחות אזרחית-דתית מתמדת בהר הבית": שיעורים, קריאה להתמיד בהגעה למתחם, יצירת רצף של פעילות נשית וקהילתית, והפיכת השהות במקום למעשה פוליטי ולא רק פולחני. הפעילות של ח'וויס סביב אל-אקצא משמשת כפלטפורמה להשפעה פוליטית ולחיזוק הנוכחות האסלאמית במרחב.

תנועת המוראביטון והמוראביטאת הוצאה מחוץ לחוק בישראל בשנת 2015, יחד עם הוצאת התנועה האסלאמית הצפונית בכללותה מחוץ לחוק. צעד זה נבע מההבנה כי מדובר במסגרת מאורגנת המייצרת פרובוקציות וחיכוך אלים במתחם הר הבית.

לאורך השנים, חוקרים וגופי ביטחון הצביעו על זיקה עמוקה בין פעילות זו לתנועת חמאס, הבאה לידי ביטוי בהדגשת מרכזיותו של מסגד אל-אקצא כסמל דתי ופוליטי, שימוש בנרטיבים של "הגנה על המקומות הקדושים" ושילוב פעילות דתית עם מסרים פוליטיים-לאומניים.

אחד האלמנטים המרכזיים בפעילותה של ח'וויס הוא קידום הנרטיב של "אל-אקצא בסכנה". במסגרת פעילותה, היא מציגה ביקורי יהודים בהר הבית כ"פלישות", מזהירה מפני שינוי הסטטוס קוו בהר ומפיצה תיעודים שמציגים באור שלילי את כוחות הביטחון הישראליים.

פעילותה של ח'וויס זוכה לחשיפה משמעותית בכלי תקשורת אזוריים ובינלאומיים, בדגש על פלטפורמות המזוהות עם הקו הרעיוני של האחים המוסלמים, בראש ובראשונה אל-ג'זירה. ח'וויס זוכה גם להאדרה בזירה הטורקית, ופעילותה נקשרת לשיח פוליטי-דתי המקודם על ידי גורמים המזוהים עם שלטונו של ארדואן.

הרגע הבולט ביותר היה בשנת 2021, כאשר היא נפגשה עם אשת הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, כאשר השיחה נסבה סביב המחויבות הטורקית לפעילותה בירושלים. הדיווחים החוזרים של סוכנויות הידיעות הטורקיות אודותיה משתלבים במאמץ טורקי להשפיע על דעת הקהל בעולם המוסלמי ולגייס את ההמונים לנרטיב "ההגנה" על ירושלים ועל מסגד אל-אקצא.

לאור פעילותה, קיבלה ח'וויס במרוצת השנים שורה של צווי הרחקה מהר הבית ומירושלים, איסורי כניסה לשטחי איו"ש, איסורי יציאה מהארץ ואף צווי איסור קשר. לאחר טבח שבעה באוקטובר 2023 נעצרה ח'וויס בחשד להסתה, ובנובמבר אותה שנה שוחררה באחת הפעימות שהתבצעו במסגרת עסקת החטופים הראשונה.

לדברי בן אברהמי, עמית מחקר בכיר במרכז ירושלים למדיניות יישומית: "כאשר בוחנים את הפעילות של ח'וויס בהקשר רחב, מבינים שלא מדובר רק בפעילה מקומית בהר הבית, אלא בדמות מפתח המובילה את המערכה התודעתית של חמאס מתוך ירושלים, ואשר מחברת בפעילותה בין השטח לבין זירת הרשתות החברתיות והתקשורת הבינלאומית".