תקציב ה'רכותל' אושר: 73 קרונות יובילו 3,000 איש בשעה | צפו ברכבל לכותל

ה'רכותל': ירושלים נמצאת בעיצומו של מהלך תחבורתי רחב היקף וחסר תקדים, עם אישור תקציב 2026 של משרד התחבורה, המקצה משאבים נרחבים לפיתוח תשתיות תחבורה בעיר ולחיבורה הישיר לאזור המרכז ולשאר חלקי הארץ. התקציב, שאושר בממשלה, כולל שורה של מיזמי ענק שמטרתם יצירת חלופה מלאה ויעילה לרכב הפרטי.

בתיעוד: הרכבל לכותל | סרטון הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים

המהלך כולל הקמת קווי רכבת קלה ורכבת ישראל, הארכת קווים קיימים, מחלפים, שבילי אופניים, מסופי תחבורה ושדרוג נרחב של נגישות ושירות. על פי משרד התחבורה, צעדים אלה צפויים לקצר משמעותית את זמני הנסיעה, להפחית גודש ולאפשר לתושבי הבירה ולמבקרים בה ניידות קלה, מהירה וירוקה.

על פי חזון המשרד, עד שנת 2030 תהפוך ירושלים לעיר הראשונה בישראל שבה ניתן יהיה להתנייד בקלות ללא צורך ברכב פרטי. רשת הרכבות הקלות בעיר מתבססת על תפיסת עיר 15 דקות, המחברת בין שכונות, אזורי תעסוקה, מוסדות לימוד ואתרי בילוי באמצעות תשתית תחבורה ציבורית רציפה ונגישה.

הקו האדום של הרכבת הקלה, הראשון בישראל, פועל כיום במתכונתו המלאה לאורך 22 קילומטרים, לאחר השלמת הארכות צפונה ודרומה. הקו משרת כ־260 אלף נוסעים ביום בתדירות של רכבת אחת בכל שש דקות בשעות השיא, ומהווה את עמוד השדרה של התחבורה הציבורית בעיר.

במהלך שנת 2026 צפוי להיפתח הקו הירוק, שיחבר בין גילה בדרום להר הצופים בצפון דרך מלחה, קריית הממשלה ורמות אשכול. אורכו 21 קילומטרים והוא יכלול כ־40 תחנות חדשות, עם חיבור לקו האדום בשני מוקדים מרכזיים. תקציבו מוערך בכ־14 מיליארד שקלים.

הקו הכחול, המצוי בשלבי עבודה מתקדמים, יחצה את העיר מרמות ועד גילה דרך שדרות גולדה מאיר, הר חוצבים, רחוב קינג ג'ורג', קרן היסוד ומתחם התחנה. אורכו המתוכנן כ־31 קילומטרים והוא צפוי לכלול 53 תחנות ולשרת כ־200 אלף נסיעות ביום. פתיחתו מתוכננת לשנת 2029 ותקציבו מוערך בכ־15.6 מיליארד שקלים.

במסגרת התקציב אושרה גם הארכת השלוחה המזרחית של הקו הכחול מאזור תלפיות לארמון הנציב, תוספת של כשלושה קילומטרים וחמש תחנות חדשות. המהלך צפוי להשלים את החיבוריות בין כלל קווי הרכבת הקלה ולאפשר התחדשות עירונית והקמת כ־40 אלף יחידות דיור במרחב תלפיות וארמון הנציב.

במקביל מקודמים קווים נוספים, בהם הקו הצהוב שיחבר בין הכנסת לשער האשפות בעיר העתיקה וצפוי להיפתח ב־2029, והקו החום המתוכנן לשרת את תושבי מזרח העיר מתוואי עטרות ועד צור באהר, המצוי בשלבי תכנון מוקדמים.

בתחום החיבור המטרופוליני הוקצה תקציב להשלמת התכנון לחיבור בית שמש למערכת הסעת ההמונים של ירושלים, באמצעות פתרונות בעלי קיבולת ומהירות גבוהות, לרבות BRT.

פרויקט מרכזי נוסף הוא הארכה תת־קרקעית של קו הרכבת המהיר לירושלים מתחנת יצחק נבון אל מרכז העיר ועד תחנת החאן. ההארכה, באורך 5.3 קילומטרים, תכלול שתי תחנות חדשות בעומק של כ־80 מטר: ירושלים מרכז ברחוב יפו וירושלים־החאן בסמוך לגן הפעמון. עם השלמת הפרויקט תוכפל תדירות הרכבות בין תל אביב לירושלים ל־13 רכבות בשעה לכל כיוון.

לצד זאת אושר פרויקט הרכבל לכותל, שיחבר בין תחנת החאן לשער האשפות וישפר את הנגישות לעיר העתיקה. עם השלמת כלל הפרויקטים צפויה תחנת החאן להפוך למוקד תחבורתי ייחודי, המחבר רכבת בינעירונית, רשת רכבות קלות ורכבל.

המטרה העיקרית ליישום פרויקט הרכבל, היא לאפשר את שיפור הנגישות לעיר העתיקה וכתוצאה מכך, להקל באופן משמעותי על הגודש התנועתי הקיים באזור. התוואי המתוכנן הינו 1.4 ק"מ והוא כולל כ-73 קרונות, קיבולת של 3,000 איש בשעה לכל כיוון. תוואי הרכבל מורכב משלושה מקטעים, כאשר המקטע הראשון, מקטע B-A, בין תחנת היציאה ממתחם תחנת הרכבת הישנה במערב העיר עד לתחנה תפעולית B שאינה מיועדת לנוסעים אלא לשינוי זווית תוואי הרכבל ול'דפו' תת קרקעי לכ-70 קרוניות, המאפשר ויסות מספר הקרוניות בהתאם לצרכים. תוואי הרכבל עובר מעל הקצה הדרומי של גבעת התנ"ך. בגבעה מוצבים שני עמודים, המערבי יותר מיד צפונית למבנה קיים, והמזרחי יותר בתוך שטח מופר בחניון מלון הר ציון.

המקטע השני - C-B, בין תחנת הדפו ב-B לבין תחנת נוסעים שנייה בהר ציון-C. התוואי במקטע זה חוצה את גיא בן הינום בניצב. המקטע השלישי - D-C, בין תחנה C לנוסעים בהר ציון לתחנת הגעה D מעל מבנה מרכז קדם המאושר. תוואי הרכבל יוצא מתחנה C ועובר בסמוך לישיבת התפוצות, מעל חלק ממגרש כנסיית הגליקנטו, מעל חלק ממגרש מוסד הפוקולרה, מעל בתי מגורים בשכונת עין חילווה לאורך ציר רחוב מלכיצדק, עד לתחנה D.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב מסרה: "ירושלים נמצאת היום בשיאו של מהפך תחבורתי היסטורי. תקציב 2026 מאפשר לנו להגשים את חזון מחברים את ישראל גם בבירה, ולהעניק לתושביה מערכת תחבורה מתקדמת, נגישה ומקושרת כפי שמגיע לבירת הנצח של עם ישראל". עוד הוסיפה: "עד סוף העשור תהיה ירושלים העיר הראשונה בישראל שבה כל השכונות מחוברות במערכת הסעת המונים מתקדמת, והעיר הראשונה שבה לא יהיה צורך ברכב פרטי ביומיום".

ראש העיר ירושלים משה ליאון אמר: "ירושלים נמצאת בעיצומה של תנופת פיתוח תחבורתית מהגדולות שנעשו בישראל. רשת הרכבות תחבר את העיר מקצה לקצה ותעניק לתושבים חלופה אמיתית, יעילה ונוחה לרכב הפרטי, תוך שיפור איכות החיים והכלכלה העירונית".

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן מסר: "השקעות הענק שאושרו לירושלים הן תוצאה של תכנון מקצועי ועבודה מתואמת עם העירייה. מדובר במערך תחבורתי מהמתקדמים בעולם, שיחזק את הקישוריות ויבטיח מערכת אמינה, יעילה ונגישה לתושבי הבירה".