חברי הציר החסידי שוברים שתיקה: "הברית הפוליטית - הזכות להשמיע עמדה עצמאית"

העצמאות הארצית שחצתה את הקווים המוניציפאליים: ציבור ענק השתתף בפאנל הפוליטי שנערך השבוע באשדוד ביוזמת 'מעגלים' ובו תיארו ראשי 'הציר החסידי' באגודת ישראל, שר ירושלים ומסורת ישראל ר' מאיר פרוש ויו"ר וועדת העבודה והרווחה ח"כ ר' ישראל אייכלר את נסיבות מהלך העצמאות באשדוד עם הפיצול מסיעת 'אגודת ישראל' וההליכה הנפרדת של 'שלומי אמונים, מחזיקי הדת דגל התורה' שהביאה לייצוג הולם ולמכפיל כח של הנציגות החרדית בעיר.

"לקהילות הקדושות יש הזכות והלגיטימיות להביע עמדתן. זו משמעות הקמת הציר הארצי לפני שלש שנים וזו משמעות הקמת ההליכה העצמאית באשדוד. הפסקנו לשתוק והציבור הקדוש יצא נשכר", הצהירו הח"כים.

בחלקו השני של הפאנל, שנערך באולם 'שירת הלויים' ואשר הונחה בידיו האמונות של הכתב הפוליטי ר' מאיר ברגר (המבשר), השתתפו גם הנציגים המקומיים של 'אשדוד התורנית', ר' אפריים וובר ור' יהושע טננהויז. נציג 'דגל התורה', ר' עמנואל כהן ארזי, לא נכח בשעה זו בעיר ולכן לא השתתף, אם כי ציבור גדול של 'בני תורה' נכחו אף הם בארוע לצד הציבורים החסידיים.

חברי הפאנל סיפקו אין ספור ציטוטים מרתקים שנגעו למגוון הסוגיות הפוליטיות העומדות על סדר היום, אם כי מטבע הדברים הפיצול האשדודי, שאירע לפני כשנה עם הפרישה מ'אגודת ישראל', עמד במרכז הארוע.

הח"כים, פרוש ואייכלר, עמדו איש בתורו על כך שלא מדובר ב'פיצול' אלא ב'איחוד', והרחיבו אודות הברית הפוליטית שנרקמה לפני כ-3 שנים בין הסיעות 'שלומי אמונים' ו'מחזיקי הדת'. 

"איחוד מבורך זה הצליח להביא לביטוי הולם של כלל הסיעות באגודת ישראל", אמרו.

"הקמת הציר החסידי באגודת ישראל לפני שנים אחדות", אמר השר ר' מאיר פרוש,  "היא ביטוי מובהק של הזכות של הקהילות הקדושות המיוצגות על ידי של המפלגות להשמיע עמדתן. בזכות הקמת הציר התאפשר לנו להשמיע את קולנו, לדרוש ייצוג הולם בבחירות לרשויות, ולספק ככל שהצלחנו בס"ד לציבור הבוחרים את מה שמגיע להם".

חה"כ ר' ישראל אייכלר הסביר שלא מדובר במהלך פוליטי שנרקם בידי עסקנים, אלא – כך נחשף בארוע – מדובר במהלך שהוכוון מגבוה. "כל מילה בהסכם אושרה בשעתו על שולחן גבוה", אמר אייכלר שסיפר כי כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א היה מעורב בכל הפרטים כאשר הוא מנחה את נציגיו כיצד עליהם לפעול, ואכן בכח ברכת צדיק זכה האיחוד להצלחה כבירה – דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בהצלחה המורגשת באשדוד.

עידן חדש באשדוד

ואכן, הנושא האשדודי לא היה צריך להסבר במילים, שכן הוא התבטא בעצם הארוע שהתקיים ביוזמת 'מעגלים' – ארגון התרבות של מפלגת 'אשדוד התורנית' שיצא השנה למהלך עצמאי, והוא הוכיח שבאפשרותו לספק ארועי תרבות, מופעים וכל מה שהציבור זקוק לו, באופן הולם ושוויוני. 

כך שלא מדובר ב'פיצול' כפי שהיו שביקשו לראות זאת, אלא ביציאה לעצמאות שנכפתה על נציגי אשדוד התורנית. מי שהסביר את נחיצות המהלך היה ר' אפרים ובר, שבקולו השקול הציג את העובדות לאשורן.

"יצאנו למהלך העצמאות", חידד וובר,  "בעל כורחנו. היה זה לאחר שגורמים רבי השפעה מחוץ לנציגות הפוליטית המקומית סירבו להכיר בשותפות הפוליטית שהיתה באגודת ישראל במשך שנים. אותו גורם  ניהל, על דעתו, מהלכים עצמאיים שהובילו לדחיקת המיוצגים על ידינו החוצה. זו הסיבה שערב סגירת הרשימות מצאנו את עצמנו בחוץ, למרות שלא היתה לנו כל כוונה להביא לפיצול באשדוד – אלא אם הדבר יכפה עלינו, מה שקרה בפועל".

אך במבט לאחור, נראה שאותו גורם שאולי ביקש לדחוק את רגליו של נציג כזה או אחר החוצה, הביא בסופו של דבר להצלחה המרשימה.  "בדיעבד", אמר וובר בחיוך, "עם כינונה של אשדוד התורנית, מסתבר שהגיעה עת דודים. שכן הקהילות הקדושות, הציבורים החסידיים בעיר כמו גם ציבור בני התורה, זכו לפתע לייצוג הולם הרבה יותר. מיום ליום אנו רק רואים ומגלים כמה המהלך הזה מבורך".

חבר מועצת העיר ר' יהושע טננהויז חשף אף הוא את שהתרחש בחדרי החדרים, בסבך הדיונים שלפני סגירת הרשימות, והוא סיפר כי "עשינו כל שיכולנו כדי לאחד את השורות. איננו אנשי מלחמה. אך כפי שאמר ר' אפרים היה מי שרצה לראות אותנו בחוץ. אך בסופו של דבר, דווקא הדחיקה החוצה הביאה להקמת המפלגה העצמאית, שהצליחה לתת ביטוי לכל הקהלים. ההכרח לא יגונה ובדיעבד הקהילות הקדושות באשדוד זקפו גוו. הן זכו לייצוג הולם באופן הרבה יותר שוויוני".

טננהויז הצביע על הפעילות הנעשית בעצם ימים אלו של בין הזמנים, כשמתברר שכל הקהלים יכולים לקבל את המגיע להם. "פתאום גילינו שיש הכל, ולכולם", אמר טננהויז לקול תשואות הקהל.

די לפטפטת

בהמשך התייחסו חברי הכנסת גם לנושאים הפוליטיים המצויים בליבת סדר היום של הציבור החרדי, כמו חוק הגיוס. הרב פרוש הסביר את הנפיצות ואמר כי "לא ברור שניתן יהיה לגבש חוק שיזכה לתמיכת הנציגות החרדית ויעמוד איתן מול בג"ץ. הציבור החרדי לא היה במצב כל כך רע, ללא הסדר לבני הישיבות, מאז קום המדינה".

אייכלר התייחס לשאלה העולה מידי פעם מדוע יש ללכת דווקא עם שלטון הימין, כשאין ספק כי השמאל המבקש להדיח את יו"ר הליכוד נתניהו עושה זאת באמצעות הפגיעה בציבור החרדי ובנושאים החשובים לו. על כך ענה אייכלר כי "בעבר הלכנו עם השמאל. איננו שייכים למחנה הימין, על אף שהוא אכן קרוב אלינו בעמדותיו המסורתיות בענייני דת. אבל היום, אם יהיה מי שיבטיח שניתן לגבש הסדר לבני הישיבות באופן שבחורי היישיבות ואברכי הכוללים ימשיכו ללמוד ותהיה הבנה שבג"ץ לא יפסול - נשאל את גדולי ישראל. להערכתי, זה לא יקרה".

פרוש גם התייחס לשאלת פיטורי היועמ"שית, שאינה מחמיצה הזדמנות אחת שעומדת בדרכה בכדי לאתגר את הממשלה ואמר כי השאלה כלל אינה רלוונטית. "היא הרי תפסול גם את ההליך הזה..." אמר והוסיף כי  "אנחנו במצב שהיא מנהלת את המדינה. היא מתערבת בכל נושא, כולל במהלכים ביטחוניים. זהו מצב אבסורדי".

בהמשך התייחס גם לאמירות הפומביות של גורמים במפלגה, - ברמזו על גולדקנופף וגפני - שהתייחסו לנושא עסקאות השבויים ואמר כי "זו התערבות מיותרת".

כן התייחס לנושא הקדמת הבחירות, והבהיר כי הדבר כלל לא עומד על הפרק: "לא חכם ללכת לבחירות בעיצומה של המלחמה".