"התקנון קרס": תחקיר ענק ובלעדי על שוק הדירות המאמיר לחגים בחצרות החסידים בירושלים

אלע חסידים: שלושה לילות, מזרנים דקים בפרוזדור ובמטבח, ומחיר שמשתווה לשכר דירה של חודש שלם ואף עולה עליו - כך נראה בשנים האחרונות שוק הדירות לראש השנה סביב החצרות החסידיות בירושלים. עשרות אלפי חסידים עולים לעיר בימי החג, רבים מהם עם משפחות שלמות, והביקוש שמתרכז בימים ספורים הפך את השכרת הדירות לענף עונתי עם חוקים משלו.

עוד בנושא:
מלחמה חסרת פשרות: בבעלזא יוצאים למאבק נגד הפקעת מחירי הדירות לחגים
האדמו"ר מבעלזא הדהים את חסידיו: "לא חייבים להגיע לירושלים בראש השנה"

יממה לפני ראש השנה תשפ"ז, שיחול השנה בשבת וביום ראשון, בדק אתר "ירושלים החרדית" מה עלה בגורל הניסיונות לרסן את המחירים. התמונה שעולה מורכבת: חלק מהחצרות קבעו תעריף מחייב לחסידיהן, אחרות נקטו צעדים חריפים, ואילו לגבי המחירון המקיף שפרסמה חסידות בעלזא לפני שנתיים, לא נמצא כל דיווח על חידושו מאז.

המחירון של בעלזא

באלול תשפ"ד (ספטמבר 2024) הוקמה בבעלזא ועדה ארצית להשכרת דירות לבאים להסתופף בחצר, בראשות הגה"צ רבי שמאי קהת גרוס, חבר בד"ץ "מחזיקי הדת". הוועדה פעלה בשיתוף "ועדת הדיור" בראשות הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח, בנו של האדמו"ר, ופרסמה מחירון מחייב לשלושת הלילות של ראש השנה תשפ"ה.

בקריית בעלזא נקבעו 2,000 שקלים ליחידה של שני חדרים, 4,000 שקלים לדירת שלושה חדרים, 5,000 שקלים לדירת ארבעה חדרים ו-6,500 שקלים לדירת חמישה חדרים, בתוספת 100 שקלים ללילה על כל מיטה נוספת. לכל סוג דירה הוגדר מספר מיטות מינימלי, וברחובות הסמוכים נקבעו מחירים נמוכים יותר: באזור רחוב סורוצקין בין 1,700 ל-5,500 שקלים, ובאזור רחובות זכרון יעקב והמ"ג בין 1,500 ל-4,500 שקלים.

מהשוואת המספרים עולה כי מחיר של 4,000 עד 5,000 שקלים לדירת שלושה או ארבעה חדרים היה המחיר שהוועדה עצמה הגדירה כסביר. הפער החריף נרשם ביחידות הקטנות: מתווך סיפר בזמנו כי ברחובות מסוימים בקריית בעלזא, דירה עם חדר שינה אחד לראש השנה בלבד מושכרת בכ-4,000 שקלים, ודירה עם שני חדרי שינה בכ-8,000 שקלים - פי שניים ממחירי הוועדה.

המכתב שליווה את הקמת הוועדה לא חסך במילים. הוא תיאר את השכרת הדירות לראש השנה בקריית בעלזא כ"מרחץ דמים של ממש - תרתי משמע", וקבע כי "משכירי הדירות (שרוב רובם אינם נמנים על חסידי בעלזא) מנצלים את המצב כדי לגרוף הון על גבם הרצוץ". דפי ההסבר שהופצו השוו את הדירות לבתי מלון והזכירו כי "מלון מספק שירותי הסעדה מלאים", בעוד השוכרים בדירות ישנים על מזרנים בפרוזדור ובמטבח, "ולמרות הכל המחירים הם יותר ממלונות". עוד נטען כי בעלי דירות שגבו בשנה הקודמת סכום מופקע "דורשים השנה סכום כפול".

עסקן בבעלזא הוסיף כי "לתופעה הזאת אין תקדים בעולם כולו. גם במלונות היוקרתיים בעולם בזמני הביקוש המובילים, לא דורשים סכומים כאלה בעבור שירות בסיסי בלבד". קבוצת האברכים שיזמה את המהלך, ופנתה לרבי שמאי גרוס בבקשה שייתן חסות לוועדה, ערכה סקר שוק שממצאיו חדים: "אם הדירות בתקופת תשרי היו מושכרות במחירים המקובלים בשאר ימות השנה, היו נחסכות לחסידי בעלזא הוצאות של ארבעה מיליון שקלים".

הוועדה ביקשה מהציבור לדווח מיידית על כל דירה החורגת מהתקנון, הודיעה כי היא מנהלת מגעים עם מתווכים ומשכירים ומזהה היענות, והציגה מאגר של דירות העומדות במחיריה. במקביל הוצהר על כוונה לשכור מבנים שלמים לאירוח משפחות, כדי להציף את השוק. לצד זאת הובהר כי "אין בכוונת הוועדה לרמוס את זכויות המשכירים". סנקציה מעבר לכך לא הוכרזה: הכלי המרכזי היה החרמת דירות יקרות והפניית השוכרים לחלופות.

השוק בפועל: יותר מחודש שכירות תמורת שלושה לילות

עדויות אחרות דיווחו באותה שנה כי דירה רגילה של עשר מיטות לשלושת ימי החג והשבת הושכרה ב-8,500 עד 9,500 שקלים, וכי היו שביקשו 12,000. אחרים סיפרו על דירות של חמישה חדרים ברחובות כדורי ושמגר שהושכרו לחסידי בעלזא ב-10,000 שקלים, ועל דירת שלושה חדרים בשטח 40 מ"ר ב-6,000 שקלים. בקצה העליון של השוק, חברה המשכירה דירות יוקרה לתיירים מציעה דירה בת שלושה חדרי שינה ברחוב שטראוס בגאולה ב-22,000 דולר לחג הסוכות.

לפי נתוני אפריל 2025 שפורסמו בתקשורת החרדית, שכר הדירה החודשי הממוצע בירושלים עמד על 5,875 שקלים לדירת שלושה חדרים ועל 7,590 שקלים לדירת ארבעה חדרים. המשמעות: מחיר הוועדה לדירת שלושה חדרים בקריית בעלזא שווה לכשני שלישים משכר דירה חודשי, ואילו המחירים שדווחו בשוק עולים על חודש שכירות מלא - תמורת שלושה לילות בלבד.

"הכישלון ידוע מראש"

תושב רוממה הבהיר את המצב לאשורו: "בעלזא ניסו להוריד את מחיר השכירות ולצערי לא עלתה בידם". תושב אחר ציין: "אין שום תקנות, רוצים אולי לעשות, והבעלזרים שוכרים ובגדול כי הם לא רוצים להישאר בסוף בלי כלום".

הניסיון גם לא היה הראשון. כבר ב-2007 התחייב ועד קריית בעלזא לדאוג שמחירי הדירות בקריה לא יהיו גבוהים, אך לפי דיווחים מאוחרים יותר, המחירים בה נמנים בפועל עם הגבוהים בירושלים. באותה שנה קמו ועדי שכירות בשכונות רוממה, סורוצקין, עזרת תורה ובעלזא, בגיבוי גדולי ישראל, על רקע עליות מחירים של עד 100 אחוזים.

מאז אלול תשפ"ד לא נמצא כל דיווח על פרסום מחירון מחודש של ועדת הדיור, לא בתשרי תשפ"ו ולא לקראת ראש השנה הקרוב. הצעד היחיד שנמצא בבעלזא בשנה שעברה היה מכתב של האדמו"ר מבעלזא באלול תשפ"ה (ספטמבר 2025), ובו כתב כי בית המדרש הגדול כבר אינו מכיל את הבאים, וביקש לקיים תפילות ראש השנה בבתי המדרש של החסידות בכל עיר, בכל מקום שיש בו עזרת נשים. המכתב לא עסק במחירי הדירות.

מי הצליח לקבוע מחיר

בחצרות אחרות התמונה שונה. באיגרת של אברכי בעלזא הוצגה ויז'ניץ בבני ברק כמודל, ונכתב כי שם "מי שחורג אפילו רק בשקל בודד מהמחיר המקובל, לא יצליח להשכיר את הדירה, כי השוכרים יתעלמו ממנו באופן גורף". ועד הכנסת האורחים של ויז'ניץ קבע לראש השנה תשפ"ה 1,000 שקלים ליחידת דיור עם שתי מיטות ועוד 200 שקלים על כל מיטה נוספת, הפעיל קו טלפון לרישום דירות ושכר בתשלום מלא 13 מבנים, בהם ישיבות וסמינרים של קהילות אחרות. חבר הוועד הסביר כי ויז'ניץ "היא החסידות הגדולה היחידה בבני ברק", ולכן גם הביקוש נמוך יותר. מנגד, מגיב טען כי חסידי ויז'ניץ אינם שוכרים בפועל לפי התקנות, וכי כשהמשכיר דורש 5,000 שקלים, הם נכנעים.

בחסידות דושינסקיא, לפי דיווחים, הצליחו בתשרי תשפ"ו להוריד את המחירים בשכונת בית ישראל והסביבה. לקראת חג השבועות פרסמה החסידות תקנון מחירים מחייב לאזור רחוב שמואל הנביא: 1,000 שקלים ליחידה ליומיים, 100 שקלים לכל מיטה נוספת, 2,350 שקלים לדירת שלושה חדרים ו-2,600 שקלים לדירת ארבעה חדרים, "בשיתוף מלא של רבני ודייני הקהילה".

את הצעד החריף ביותר נקטה חסידות בויאן. באלול תשפ"ד התכנסו ראשי הקהילה לבקשת הרבי ופרסמו "תקנת השוק", שנפתחה בקביעה כי מחירי הדירות האמירו לסכומים שהציבור אינו יכול לעמוד בהם. ההחלטה הראשונה הייתה חד-משמעית: "אין לשכור דירות כלל בשנה זו לימי ראש השנה ושב"ק". האברכים מערי השדה התבקשו לעלות לבדם, בני משפחותיהם נשארו בבית, ובקלויזים בערי מגוריהם נקבעו מניינים עבור הנשים. ועד הכנסת האורחים "אורח לצדיק" התחייב לסדר אש"ל מלא, ולמי שכבר שכר דירה נכתב: "אלו שכבר שכרו דירות יעשו שאלת רב בדבר ביטול השכירות". לפי הדיווח אז, חסידים אכן ביטלו את השכירות. האם התקנה חזרה על עצמה בשנים שאחריה - לא ידוע. אישה חסידית כתבה בפורום "פרוג" על תקנות מסוג זה: "תקנות על מחירי דירות שדורשות מנשים וילדים להישאר בבית - זה לא סיוע, זה עונש לנשים".

בגור הסוגיה כמעט אינה קיימת: ה"סטאנציע" של החסידות מספקת יותר מ-7,000 מקומות לינה סביב בית המדרש ברחוב ירמיהו, בעשרות שקלים בודדים ללילה, ורוב החסידים מגיעים ללא משפחות. בצאנז שבנתניה, לעומת זאת, אין תקנות, ומאז שבועות תשפ"ד מעמידה הכנסת האורחים דירות לאברכים בלבד. עסקן בחסידות מבהיר כי "הבעיה היותר חמורה היא שאין כמעט דירות להשכרה", ובאותה שנה דווח כי לראשונה דירה בת שני חדרי שינה עולה שם 3,000 עד 4,000 שקלים לראש השנה בלבד. בקרלין שבגבעת זאב לא נמצאו תקנות כלל, וחסירים מתארים את המחירים שם במילים: "סחיטה של ממש".

"יש לנו נכס": הצד השני של העסקה

מול השוכרים עומדות, בין היתר, משפחות ירושלמיות שמפנות את ביתן לימי החג. "זו הזדמנות עבורנו לכסות חודש אחד של שכירות כשאנחנו שוכרים חור אחר ומצטופפים", כתבה גולשת ירושלמית באחד הפורומים. בעלת דירה במרכז ירושלים כתבה בתגובה כי "אילולא המחיר של השכרת הדירה בחגים היה שווה כלכלית לא הייתי משכירה", והסבירה כי "כדי להשכיר את הדירה יש צורך לפנות אותה ולהצטופף במקום אחר". משכירה אחרת הייתה נחרצת עוד יותר: "יש לנו נכס ואנו מוכנים להשכיר אותו תמורת מחיר שמשתלם לנו".

לדברי משתתפת בדיון, רוב מכריה שהסכימו להשכיר רק בזכות המחיר הודיעו שלא ישכירו בשביל 2,000 עד 3,000 שקלים, והתוצאה לדבריה צפויה: "וכשההיצע צונח, המחירים מזנקים". גם המתווכים זוכים לביקורת, ולפי גולשים הם גובים 5 אחוזים מהמשכיר ו-10 אחוזים מהשוכר. בשולי השוק מתוארות תופעות נוספות: שוכרים קבועים שמשכירים את דירתם לחג בחלוקת רווחים עם בעל הבית, דרישה לתשלום במזומן לפני מסירת המפתח בעקבות שיקים שחזרו, ומשכירים שמספרים על נזקים, ובהם מפות וחלק משולחן שנשרפו בעת ההבדלה.

הוויכוח עצמו לא הוכרע. בעל דירה שכתב כי הוא לוקח פחות מהמקובל תיאר את המצב כ"ניצול המצב של אין ברירה", והוסיף כי "מי שמנציח את עליית המחירים, הם אלה שמוכנים לשלם כל מחיר". מגיב אחר השיב: "זה נקרא קפיטליזם", וטען כי "המחיר אינו סחטנות כלל אלא נגזר מהיצע וביקוש".

מה אומרת ההלכה

מאחורי המאבק עומדת שאלה הלכתית ותיקה. איסור הפקעת שערים חל בעיקר על דברים שיש בהם חיי נפש, ובית הדין וטובי העיר מוסמכים לפקח על מחירי השוק ולקבוע תקנות. בויאן ביססה את תקנתה במפורש על המבואר באורח חיים סימן רמ"ב בעניין קניית דגים לשבת, שממנו נלמד כי הציבור רשאי להימנע מקנייה כדי להוריד מחיר שהופקע. בבעלזא ובדושינסקיא נקבעו התקנות בליווי רבני ודייני הקהילות. עם זאת, לא נמצא פסק או מכתב פומבי של פוסק הקובע במפורש מחיר מרבי לדירה בתשרי, והמאבק מתנהל כולו במישור התקנות הקהילתיות.

תשפ"ז: "המחירים הזויים למדי"

השנה, לפי העדויות, הלחץ לא פחת. בדיון מאמש (רביעי) נכתב כי "השנה המחירים הזויים למדי", וכי "המחירים עולים משנה לשנה". משתתפים בדיון דיווחו כי במלון ירמיהו 33 נדרשים 10,500 שקלים לזוג לראש השנה, ובמלון ברונז 5,500 שקלים ליחידת דיור ללא אוכל, והמקום מלא כבר ארבעה חודשים. בפסח האחרון דווח כי דירות יוקרה בירושלים נפתחו לשוכרים ישראלים בעקבות הירידה בתיירות מחו"ל.

בבעלזא עצמה צפויים אלפי חסידים להגיע לחג גם מעבר לים, והצפיפות בבית המדרש הגדול הביאה להחלטה שאלפי הבחורים יתפללו השנה בנפרד ב"גרויסע שטוב". שנתיים אחרי המחירון, ועם סקר שהעריך בארבעה מיליון שקלים את הפער שמשלמים חסידי בעלזא בתשרי אחד, סיכם המשתתף בדיון את המצב: "זה נראה פלונטר שקשה לצאת מזה על אף ניסיונות הולכים ונשנים לעצור את זה".