הפער בין דרייבר להשכרה ב'שחור' – 3 מיליון שקל

סיפור כואב וגם מורכב משפטית הסתיים בשבועות האחרונים בהישג משפטי לא פשוט, בסכום של כ-3 מיליון שקל. מדובר בסיפור אקטואלי במיוחד לאחרונה, עם המרדף של רשויות החוק אחרי תופעת הדרייברים והסיקור התקשורתי המקיף של התחום.

ראשיתו של הסיפור כשבחור ישיבה לקח את שני חבריו לטיול (בבין הזמנים, כמובן) ובמהלך הטיול נקלע לתאונה קשה ל"ע. אלא שאז התברר כי הנהג שכר את הרכב ב'שחור' ומשכך לא היה לו ביטוח. הבחורים שכרו את עו"ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, והמאבק המשפטי התמקד בשאלה אחת מרכזית – האם לנוסעים הייתה ידיעה מקדימה.

קצת רקע משפטי: החוק בישראל לא מאפשר נסיעה בשכר, אלא אם כן המסיע קיבל היתר ספציפי ממשרד התחבורה – למשל נהגי תחבורה ציבורית או מוניות. הבעיה אינה רק בעצם הנסיעה והסיכוי להיתפס על ידי שוטר, אלא במקרה של תאונה חלילה, משום שאז מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל.

באופן נורמלי, אם אדם נוסע ברכב של חברו, והחבר לא הקפיד להוציא ביטוח חובה, אזי במקרה של תאונה יכול הנוסע לתבוע את תשלומי הביטוח מ'קרנית' (גוף המסובסד על ידי המדינה בדיוק למטרות כאלו, וכמו גם למצבים של תאונת 'פגע וברח' כשלא ידוע מי הנהג הפוגע, למשל). ההנחה ההגיונית קובעת כי נהג שעולה לרכב חובה עליו לבצע בדיקה ביטוחית, האם לרכב יש ביטוחים כנדרש ובדגש על ביטוח חובה הנדרש בחוק.

בניגוד לזה, מי שנוסע עם דרייבר, מאחר והוא אמור לדעת שמדובר בנסיעה אסורה בשכר שאיננה מבוטחת (משום שחברת הביטוח משקללת את המבוטח לפי ממוצעים של נסיעות בפרמטרים של גיל, זמן וכדומה, אבל איננה לוקחת בחשבון מצב חריג של שינוי ייעוד והפיכת הרכב לרכב הסעות, שכן מדובר בסיכון מוגבר), אם ייקלע חלילה לתאונה, לאור התפתחות הפסיקה בישראל הוא עשוי שלא לקבל גם את האפשרות לתבוע את קרנית. אבל כאן יצרתיות העו"ד נדרשת וההשלכה הביטוחית במקרה כזה היא עצומה, אפילו אם קרנית תסכים לשלם לנוסע מסיבה כל שהיא, היא צפויה לחזור ולתבוע את הנהג וזו תביעה שעלולה להחריב את חייו של נהג הדרייבר.

המקרה של אותם בחורים, הוא מקרה גבולי שנמצא 'על הסף', או כמו שמסביר עוה"ד ארביב: "מצד אחד, זה לא שונה בהרבה מדרייבר, הגם שהנסיעה לא הייתה בתשלום, הבחורים היו אמורים לכאורה לברר מאיפה החבר שלהם הביא רכב. מהצד השני, אנחנו התמקדנו בטיעון המרכזי של העדר ידיעה. ולפיו, בשונה מדרייבר, במקרה הזה לא הייתה לבחורים ידיעה שמדובר בהשכרה שחורה ונטולת ביטוח, ולכן הם לא אמורים להינזק ולהפסיד את הפיצוי המגיע להם מקרנית".

ארביב מחדד נקודה נוספת ומשמעותית במיוחד במקרים רבים בציבור החרדי: "צריך לדעת שחברות הביטוח משתמשות בטיעונים האלו כמעט בכל הזדמנות, אם יש אפילו מראית עין של נהיגה בשכר, כולל אפילו במקרים של הסעות אברכים לכולל או בנסיעה של מורים לבית הספר כשאחד המורים מקבל 'הוצאות דלק' או השתתפות בנסיעה - שעה שכל מטרתם היא לחסוך זמן יקר ועלויות נסיעה ואין כאן מישהו שעובד בתחום או מתפרנס מזה. בסוף חשוב להכיר את הדקויות בחוק, כי אי עמידה בהן עשויה להיחשב נסיעה בשכר, ובמקרה שיש תאונה ח"ו, להוביל למצב בעייתי משפטית".

לפני שאתם נבהלים, עו"ד ארביב מדגיש: "חברת הביטוח היא זו שתצטרך להוכיח שהייתה חריגה, והיא צריכה להוכיח שני תנאים מצטברים – 1. שההסעה הייתה למטרת רווח. 2. שהיא נעשתה במסגרת 'עסק' של הסעות, וכמובן, כמו במקרה של בחורי הישיבה, היא צריכה להוכיח שהייתה מודעות של הנוסע".

כאמור, בסופו של דבר בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את התביעה, והבחורים פוצו בסכום של כ-3 מיליון שקל.