הלילה תרימו את הראש לשמיים: מטר הפרסאידים יגיע לשיאו לפנות בוקר

מטר המטאורים המפורסם הפרסאידים יגיע הלילה, בין רביעי לחמישי, לשיאו, כאשר התנאים השנה צפויים להיות מצוינים לצפייה בזכות הירח הסמוך למולד שכמעט ולא יאיר את השמיים. שיא המטר צפוי מחר (חמישי) בשעה 6:00 בבוקר לפי שעון ישראל, ולכן שעות הצפייה המומלצות הן במהלך הלילה הקרוב לאחר חצות ועד לפנות בוקר.

הפרסאידים נחשבים לאחד ממטרות המטאורים הפופולריים ביותר, הן בשל קצב המטאורים הגבוה והן בשל התרחשותם בשיא הקיץ. בתנאים מיטביים הקצב התיאורטי בשיא עשוי לעבור את רף 100 המטאורים בשעה, אולם בפועל צפויים הצופים לראות מספר נמוך יותר, בין היתר בהתאם למיקום ולתנאי הצפייה.

המטר פעיל משלהי חודש יולי ועד השבוע האחרון של אוגוסט, כך שגם בימים שלאחר השיא עדיין ניתן יהיה לראות מטאורים רבים ממקומות חשוכים. במקביל ניתן יהיה להבחין גם במטאורים ממטר האקווארידים, שמקורו בכיוון קבוצת הכוכבים דלי.

את הפרסאידים ניתן לראות מכל מקום בארץ, אולם זיהום האור משפיע באופן משמעותי על מספר המטאורים הנראים לעין. ככל שמתרחקים ממקומות יישוב וממקורות אור, גדל הסיכוי לראות מטאורים רבים יותר. מקומות חשוכים ברמת הגולן, בעמקים, בבקעת הירדן, בערבה, במדבר יהודה ובנגב יכולים להתאים לצפייה, אך אין עדיפות עקרונית לאזור מסוים כל עוד השמיים חשוכים.

נקודת הרדיאנט, שממנה נראים המטאורים כאילו הם יוצאים, נמצאת בכיוון קבוצת פרסאוס. היא זורחת בשעות הערב ובחצות כבר נמצאת גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. מומלץ לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה, אף שמטאורים יכולים להופיע בכל חלקי השמיים.

לצפייה במטר אין צורך בטלסקופ או במשקפת. מאחר שהמטאורים חולפים במהירות על פני שטחים נרחבים בשמיים, העיניים הן אמצעי הצפייה המתאים ביותר.

המטאורים המכונים בשפה העממית "כוכבים נופלים" אינם כוכבים. ברוב המקרים מדובר בגרגירי אבק זעירים, שמשקלם פחות מגרם, הנכנסים לאטמוספרה במהירות עצומה. מהירותם של הפרסאידים מגיעה לכ-59 קילומטרים בשנייה, והמפגש עם חלקיקי הגז באטמוספרה גורם להתלהטות וליצירת הבזק האור הנראה מהקרקע.

מרבית החלקיקים מתכלים כבר בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע. רק גופים גדולים יותר עשויים לשרוד את הכניסה לאטמוספרה ולהגיע לקרקע כמטאוריטים, אולם חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים זעירים ואינם מגיעים לפני הקרקע.

מקורם של מטרות מטאורים רבים בשביטים. כאשר שביט מתקרב לשמש, הקרח שבו מתחמם ומתנדף ומשחרר גזים ואבק, שממשיכים לנוע במסלול הדומה למסלול השביט. כאשר כדור הארץ חוצה את נתיב חלקיקי האבק, הם נכנסים לאטמוספרה ונוצר מטר המטאורים.

מקור הפרסאידים הוא השביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle, שחלף לאחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו בשנת 1992. בשנים שלאחר המעבר נרשמו מטרים עשירים במיוחד, ובחלק מהשנים עד שנת 2000 הגיע הקצב לכמה מאות מטאורים בשעה.

שמו של המטר נגזר מקבוצת הכוכבים פרסאוס, שבתחומה נמצאת נקודת הרדיאנט. בשל רוחבו הגדול יחסית של מסלול האבק ניתן לראות מטאורים השייכים לפרסאידים גם מספר ימים לפני השיא ולאחריו.

חשוב לתאם ציפיות: הנתון של יותר מ-100 מטאורים בשעה הוא קצב תיאורטי בתנאים אופטימליים, כאשר הרדיאנט נמצא בנקודה המתאימה והשמיים חשוכים לחלוטין. בפועל, גם בשעת השיא עשויים הצופים לראות כמה עשרות מטאורים בלבד, בהתאם לתנאים.

למי שישהה באזור חשוך במיוחד צפויים מראות נוספים בשמי הלילה. ניתן לסרוק במשקפת את אזור שביל החלב וצבירי הכוכבים שבו. נוגה נראה בוהק במערב לאחר השקיעה, שבתאי נראה כבר בשעות הערב ועולה גבוה יותר במהלך הלילה, ומאדים זורח בשעות הקטנות של הלילה.

במקביל, היום (רביעי) יתרחש ליקוי חמה מלא שייראה מספרד, מחופה המערבי של איסלנד ומאזורים נוספים, כאשר שיאו צפוי בשעה 20:45 לפי שעון ישראל. הליקוי ייראה גם בחלקה הצפוני של קנדה ובצפון-מערב אירופה, בעוד מסלול הליקוי המלא יעבור בין היתר במזרח גרינלנד, מערב איסלנד, צפון פורטוגל וספרד.

ליקוי החמה המלא הבא צפוי ב-2 באוגוסט 2027. מסלול הליקוי המלא יעבור במצרים ובסעודיה, ובדרום ישראל צפויים כ-90% מקוטר השמש להיות מוסתרים על ידי הירח.

עבור הצופים בישראל, המחזה המרכזי הלילה יהיה מטר הפרסאידים: לאחר חצות, במקום חשוך והרחק ככל האפשר מזיהום האור, ניתן יהיה לצפות במטאורים ההולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לשעות הבוקר ולשיא המטר.