הכל חוזר לקהילה? במפעל הפיס יודעים רק לקחת

על פניו, נראה היה שמדובר בידיעה שולית לחלוטין. לפני כחודש דיווחנו על פרט שולי ואזוטרי: ביתן 'מפעל הפיס' ברובע ז' שבאשדוד נסגר, וכך אין ברובע היכן לרכוש כרטיסי מפעל הפיס. לא משהו שמצדיק כותרת דרמטית, ובכל זאת – מדובר בפרט שאולי יעניין אי מי מהקוראים שיש להם עניין בכרטיסי הפיס, ואשר מעתה יאלצו להתנייד לרבעים אחרים אם ברצותם לרכוש כרטיס.

מה שלא ידענו, הוא שבעצם פתחנו תיבת פנדורה. המשוב שהתקבל לידיעה (באמצעות 'המייל האדום') היה מפתיע. היה זה אחד מרבני העיר שפנה אלינו למחרת הפרסום ואמר לנו כי לדעתו יש לברך ולציין את העובדה שהרובע החרדי אינו מחזיק בתחומיו מוקדי מכירה של מפעל הפיס. "זו בשורה", אמר הרב שציין כי "כמי שמלווה משפחות רבות שהסתבכו והגיעו למצבים קשים ומורכבים, אני מכיר ברעה החולה ששמה 'מפעל הפיס'. כך שלדעתי מדובר בבשורה".

לדבריו, "לא חסרות משפחות שאביהן, שאינו מביא את פרנסתו הביתה, לא די שלא מפרנס אלא שהוא מנסה את מזלו בביתן הפיס. לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי מגיע לאותו ביתן, כשאני מבקש, בתחנונים ממש, שלא ימכרו לאיש פלוני כרטיסים שכן הם באים על חשבון הלחם והחלב של ילדיו, פשוטו כמשמעו. לצערי, גם המוכר לא יכול היה לסייע לי, עם כל רצונו הטוב, שכן אחרי הכל מדובר בזכיין שמקבל פרוטות על כל כרטיס כך שזהו בעצם פרנסתו, מה גם שחוקית אסור לו להימנע מלמכור למי שמוגדר כבגיר – על אף שהכל יודעים ומכירים שמעשיו רחוקים מלהיות בוגרים".

"כעת", הוא אומר, "כשברובע ז' באשדוד אין מוקד מכירה של מפעל הפיס, מי שירוויח מכך יהיו רק התושבים. לי לא נותר אלא לקוות  שגם בשכונות חרדיות אחרות התופעה הזו תתרחש ומוקדי הפיס שכיום ממוקמים שם והם מאפשרים לכלות ממון ישראל – יעלמו שם מהנוף".

התמכרות מסוכנת

את הדברים חיזק, בשיחה נוספת, גם הרב פ', מלווה משפחות ידוע מטעם ארגון 'פעמונים'. הרב פ', שמטפל בכמה משפחות בעיר שנקלעו לפת לחם והם נזקקו לשיקום כלכלי, מצביע על מפעל הפיס כאחד הגורמים שהביאו לנפילתן של כמה מהמשפחות.

"בכל הנוגע למפעל הפיס ישנה בעיה קשה מאד שכד כה לא נפתרה", הוא אומר לנו. "ישנם כאלו שמוגדרים כמכורים לפיס, על כל המשתמע, כשהם מסוגלים להוציא אלפי שקלים בחודש על כרטיסי פיס מתוך תקווה שהם יתעשרו. לרוב, התופעה הזו מוכרת דווקא בקרב אלו שאין להם מהיכן להוציא את הכסף כך שבכדי לממן את הרכישות היקרות של הכרטיסים שאוטוטו יעשירו אותם הם לווים, משעבדים חסכונות, או מוציאים את שארית כספם. הדבר גורם לנפילות קשות, לפירוקי בתים ולעוד מקרים קשים שאיני רוצה לפורטם בבמה זו".

הרב פ', שמעיד שליווה גם בני נוער שסבלו מהתמכרות חמורה זו, מספר כי כבר בא בדברים עם כמה וכמה גורמים, אך עד כה ללא הועיל. "פנינו כבר לבכירי מפעל הפיס, ישבנו עמם וניסינו למצוא פתרון, ויאמר לשבחם שהם מכירים את התופעה ומנסים למנוע אותה. בדוכני מפעל הפיס מוצבת אזהרה שמזהירה מפני התמכרות מסוכנת זו, אך מעבר לכך לא נעשה מאומה".

-           ולדעתך, הם יכולים לעשות יותר?

-           "בודאי. העלינו רעיונות כמו 'רשימה שחורה' שאליה יוכנסו כאלו שהיקף הרכישות שלהם חורג מהנורמה או רעיונות אחרים, אך התרשמתי שעל אף שם מכירים את הבעיה, ולא מהיום – הם לא ששים למצוא לה פתרון".

'אזהרה' באותיות קטנות

האמת, כשבדקנו לאחר מכן את טענותיו של הרב פ', מצאנו שבמפעל הפיס אכן מכירים את הנושא שנחשב לרעה חולה. כך למשל, אנו מוצאים באתר 'מפעל הפיס' את העדכן הבא: "במהלך שנת 2022 בוצעו פעילויות תוכן הכוללת פרסום בטלוויזיה ובדיגיטל, אשר עוסקות בנושא 'משחקים באחריות' במטרה להעלות את המודעות לסכנות של צריכה לא מידתית של הגרלות, תחת המסר "כשנסחפים עלולים להגיע רחוק".

אך הפלא ופלא. מתברר שבעוד הציבור החרדי ניזוק ממפעל הפיס, כפי שהוא עצמו מודה בכך, אך הוא לא דואג לתקן את הנזקים שהוא עצמו יצר. הנה, זהו הציטוט שמופיע באתר:

"הפעילות התקשורתית כללה, פעילויות תוכן בערוצי המדיה השונים: ערוץ הספורט - פינות תוכן וראיונות עם מנהלי העמותות, פעילות ברשתות החברתיות ביצירת סרטונים להעלאת המודעות לנושא ההתמכרויות עם מומחים מתחום ההתמכרויות - ד"ר לירז מרגלית, ד"ר אילן טל, פרופ' שאולי לב רן ומשפיעני רשת ושיתוף פעולה עם אתר YNET. במהלך השנה עלינו עם גלי פרסום בדיגיטל ובעיתונות גם במגזר הכללי וגם במגזר הדתי חרדי. המהלך הנו חלק מראיה כוללת הממוקדת בהסברה והנגשת מידע בתחום ומטרתו להביא את המשחק האחראי למודעות הציבור וכן  להנגיש מידע בנושא סיוע וטיפול בערוצים הדיגיטלים, בעיתונות ובטלוויזיה".

רגע, האם זכור לכם קמפיין כזה? ניסינו לבדוק בעיתונות הכתובה ובתקשורת הדיגיטלית האם פורסם קמפיין כזה שביקש להציג את הסכנה הטמונה בהתמכרות לרכישת כרטיסי פיס, וככל שנברנו לא מצאנו.

"אולי זה פורסם", מסכם הרב פ' שביצע עבודת מחקר בנושא, "אך גם אם כן, הוא היה בשיעור זניח. מה שברור שלא באותם היקפי פרסום עוצמתיים שבהם אנו נקראים דווקא לקנות כרטיסי פיס ולוטו. אולי בכדי לצאת ידי חובה פורסמה מודעה אחת שהצביעה על הסיכון, אך היא הלכה לאיבוד בתוך ים הפרסומים שדווקא קוראים לנו לבוא ולקנות..."

תרבות חרדית? מחוץ לתחום

דבריו של הרב פ', כמו יתר התגובות שקיבלנו בעקבות פרסום הידיעה, הביאו אותנו לבדוק את עצם הנושא: מפעל הפיס מתיימר שהוא 'מחזיר לקהילה' את הכספים שהוא מקבל מעמנו, קרי: הלקוחות שרוכשים את כרטיסי הפיס. תחת הכותרת 'הכל חוזר  לקהילה' מבהיר מפעל הפיס שמרכז הכובד של ההשקעה חוזר בעצם לקהילה. אך האם 'הקהילה' כוללת גם את הציבור החרדי?

כפי שבודאי ניחשתם – כמה קל לנחש – התשובה שלילית. אמנם, מפעל הפיס יודע לפנות אלינו ולקרוא לנו לרכוש כרטיסי פיס ולוטו, חרף הנזק שיגרם מהעניין ועל אף הוא מודע לסכנה, אך ככל שהדברים נוגעים להחזרת הכסף לציבור, כאן לפתע איננו קיימים.

מאיפה אנו יודעים? הנה, גם כאן המידע שקוף והוא מוגש בחסות 'מפעל הפיס' שמציג את הנתונים, ללא כחל ושרק. הנה חלק מסעיפים אליהם הועברו תקציבי 'מפעל הפיס' בשנה האחרונה, 2023, במסגרת יוזמת 'הכל חוזר לקהילה':

• סיוע לרשויות המקומיות - סיוע למערך החירום הלאומי של מדינת ישראל באמצעות הירתמות למען המאמץ הלאומי ומערך החירום בעת מלחמה ולאור המצב הביטחוני בדרום ובצפון, פינוי חלק מהישובים והצורך של הרשויות המקומיות להתמודד עם צרכים דחופים בתחום הרווחה הנובעים ממצב הלחימה, הועברו סה"כ 52 מיליון ₪.
• החמ"ל הסגול – מוקד אשר נותן מענה לכל סוגי הצרכים שעולים מהשטח עבור אנשים עם מוגבלות, ומתנדבים בו כתבי אתר "שווים", מוקדני מפעל הפיס ואנשים עם מוגבלות. החמ"ל הוקם כיוזמה של חה"כ לשעבר שירלי פינטו ואתר שווים בשיתוף מפעל הפיס.
• עוטפים – מפעל הפיס בשיתוף ארגוני הגג של אמני ישראל, קיימו מאות הפעלות, סדנאות ומופעים לתושבי הדרום והצפון ברחבי הארץ.
• פברואר יוצא מן הכלל – שיתוף פעולה של מפעל הפיס עם החברה למתנ"סים במסגרתו יתקיימו מאות אירועים במהלך חודש פברואר במרכזים הקהילתיים של החברה למתנ"סים בכל רחבי הארץ.
• גשרים – תמיכה של 3 מיליון ₪ לטובת תכנית 'גשרים', תכנית לחינוך טכנולוגי בפריפריה בחטיבות הביניים. תכנית 'גשרים' היא פרויקט ייחודי ביחידה 8200 ובחיל החינוך והנוער, בתמיכת 'אקו 8200', המאפשרת לתלמידים בחטיבות הביניים להתנסות בצורה ידידותית וחווייתית ביסודות התכנות והסייבר.
• שמים לב – החל משנת 2022 השיק מפעל הפיס בשיתוף עם מד"א, מרכז השלטון המקומי, ואפליקציית איפה דפי? יום מודעות לאומי להעלאת המודעות לקיומם של מפעמים (דפיברילטורים) במרחב הציבורי, תחת הכותרת "שמים לב".
• לילה סגול – פעילות לציון היום הבינלאומי למען זכויות של אנשים עם מוגבלות, בשיתוף השלטון המקומי ואתר שווים, הפעילות נועדה להביא לידיעת הציבור את הצורך בשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה, בקהילה ובתעסוקה.
• גיבורי השנה – מפעל הפיס בשיתוף קשת 12 ייסד החל משנת 2021 את טקס גיבורי השנה של קשת ומפעל הפיס, במסגרת הפרויקט מביא מפעל הפיס לידיעת הציבור סיפורים של אנשים פרטים, עמותות וגופים אזרחיים שמעודדים ערבות הדדית ותורמים לעשיה החברתית במדינת ישראל, במסגרת הפרויקט נבחרים בכל שנה עשרה גיבורי שזוכים להוקרה בשידור ישיר בקשת 12. הפרויקט נועד לשים במרכז הבמה לערב אחד את אותם אנשים וגופים אנונימיים ולהוקיר את פעולותיהם.
• מוטקה – תמיכה שנתית במגוון פעילויות תרבות ופנאי שהאתר מציע למנויים שלו ללא תשלום. כמו כן, במהלך 2023 הפעלנו ומימנו טיולים לבני הגיל השלישי בעלות סמלית.
• המכביה ה־21 – מפעל הפיס תומך השנה באירועי המכביה ה־21 תוך התמקדות בתחרויות הפארלימפיות שיתקיימו במסגרתה וזאת כפועל יוצא מחזון הארגון ופעילותו למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים.

הרשימה, על פניה, נראית מכובדת למדי, אך כשהתחלנו לצלול לפרטים, גילינו את העיוות. סיוע לרשויות מקומיות? פנינו לרשויות המקומיות החרדיות, ושם לא שמעו על סיוע. לא בני ברק, לא ביתר, לא מודיעין עילית. אלו ערים שהתברכו במספר ילדים גדול ומוגדרות בחציון התחתון של המדד האקונומי, ובכל זאת – לתושבי ביתר עילית לא מגיע כנראה ליהנות מתקציבי מפעל הפיס.

תרבות? גם כאן, מפעלי התרבות החרדיים לא ידעו על מה אנו מדברים. כשפנינו לגופים המפיקים בימים אלו מופיע תרבות בערים החרדיות, שמענו מהם כי אילו רק היו זוכים לפניה מצד מפעל הפיס, היה ניתן לעשות שימוש נכון ומועיל במשאבים כך שעלויות הסרטים למשל, אליהם נוהרות הבנות החרדיות, היו נחתכות אולי ב50%. "אני פניתי למפעל הפיס", מספרת לנו מפיקת סרטים וארועים ידועה במגזר, "והצעתי שיתוף פעולה. יתירה מזו: הצבעתי על סרט שמוקרן בערים החילוניות במימון מפעל הפיס, והצעתי להפיק סרט דומה לציבור הדתי. אך למרות שאין ספק שמדובר בתרומה משמעותית לתרבות הישראלית – סעיף שזוכה לחשיבות במפעל הפיס – לא זכיתי אפילו לתגובה".

הלאה: תמיכה בקשישים. האם מישהו מכם שמע על 'כולל בעלי בתים' לגיל הזהב שזכה לסיוע מצד מפעל הפיס, ולו במימון שיאפשר לרכוש כיבוד קל לסיום מסכת? מיזם 'מוטקה' שמסייע לקשישים – מישהו שמע עליו או נתקל בו ולו באקראי? אם ידוע לכם על תמיכה כזו, נשמח לפרסם אותה. 

מה שמעניין, שאפילו במיזם הדיפרבלטורים, מיזם חשוב לכשעצמו, שבו שיתוף הפעולה עם ארגוני החסד וההצלה החרדיים הוא פשוט מתבקש, גם שם מודרו ארגוני ההצלה החרדים והפעילות נעשתה רק בשיתוף עם מד"א.

תמיכה בילדים עם מוגבלות? מעניין מאד, כי למרות שבציבור החרדי קיימים מוסדות חנ"מ לתפארת, מהם שמספקים את שירותיהם גם לילדי המגזר הכללי (עלי שיח למשל), לא הצלחנו לקבל מהם נתונים על סיוע שקיבלו ממפעל הפיס. כשפנינו לשלושה מוסדות מובילים בתחום וביררנו האם קיבלו אי פעם סיוע ממפעל הפיס, נתקלנו בהרמות גבה. "מפעל הפיס?" תהה באזנינו מנכ"ל אחד המוסדות הידועים בתחום. "הוא יודע לקחת. לא לתת".

אז על מי בדיוק עובדים שם, במפעל הפיס, כשהם מצהירים על כך ש'הכל חוזר לקהילה'?

סיוע למתמכרים? לא לחרדים

ובכל זאת, חשבנו שמצפון יש להם, לאנשי 'מפעל הפיס'. היינו מצפים, לפחות, שבסעיף הסיוע למתמכרים, לפחות שם נזכה לראות נוכחות פעילה ומאסיבית יותר במגזר החרדי. אחרי הכל כאן לא מדובר במימון פילנתרופי, אלא בתיקון עוולה ובנסיון למזער נזקים שאותם גרם במישרין מפעל הפיס. אמנם, מדובר בצעד של 'בית חולים מתחת לגשר', אך טוב מאומה מלא כלום.

אבל שוב, גם בתחום הזה, כמה לא מפתיע, אנו מוצאים פעילות מרשימה במגזר הכללי. אף מילה על פעילות ייעודית במגזר החרדי:

"במימון מפעל הפיס ובפיקוח משרד העבודה והרווחה הוקמו ופועלים 3 מרכזי טיפול אמבולטוריים במהמרים ובני משפחותיהם. המרכזים, בתל־אביב בחיפה ובאר שבע, נפתחו לאחר הכנה והערכות אינטנסיביים. מרכזים אלה הינם ייחודיים ו"פורצי דרך" בהיותם מציעים טיפול ספציפי למהמרים, במבנים מכבדים ובסודיות מוחלטת.

"בנוסף, המפעל מממן קבוצת רכיבת שטח במלכישוע, אשר מהווה פעילות העצמה משמעותית לחניכי/ות הכפר. מטרת הפעילות העצמת החניכים ושימוש ברכיבת השטח ככלי להקניית כישורי חיים: חוסן, נחישות, התמדה, עבודת צוות ואחריות".

אז אם לא מרכזים ייעודיים, אולי תמיכות? מסתבר שגם כאן הגדלנו ציפיות. "בשנת 2022", מפרטים במפעל הפיס,  "קיבלו 10 עמותות תמיכה לפעילויות למניעה התמכרויות לנוער בסיכון". נשאיר לכם לנחש את התשובה לשאלה כמה מתוך אותן 10 עמותות שזכו לתמיכה קשורים בקשר ישיר או אפילו עקיף לציבור החרדי...

איך אמר אותו רב, שאותו הזכרנו בתחילת הכתבה? "ידיעה כזו, שישנו רובע חרדי בלי מוקד פיס, זו בשורה וידיעה חשובה. צריך לברך על בשורה כזו". מסתבר שלא רק בגלל הסיכון של מכירה מופקרת של כרטיסי פיס צריך להוציא את מפעל הפיס מהאיזורים החרדיים, אלא גם משום שהם רואים בנו משאבת כספים. מבחינתם, אנו טובים בכדי לתרום למפעל הפיס. אנו לא שווים בכדי לקבל חזרה.

תגובת 'מפעל הפיס' לכתבה:

"מפעל הפיס היא חברה לתועלת הציבור בבעלות הרשויות המקומיות. כל רווחי המפעל חוזרים לציבור , כמחציתם חוזרים לקהילה לבניית כיתות לימוד וגני ילדים וכמחצית מרווחיה מועברים לרשויות המקומיות באמצעות אמות מידה מסודרות  שכוללות בין היתר גודל האוכלוסיה, מצב סוציו אקונומי של הרשות, מרחק ממרכז הארץ ואחוז המשרתים בצבא, בשנה האחרונה, מפעל הפיס העניק למעלה מ 40 מיליון ש"ח לרשויות במגזר החרדי.

"אופן חלוקת המשאבים בתוך הרשות ניתן לשיקול דעתה של הרשות המקבלת בהתאם לאמות מידה  שהוגדרו על ידי ועדה ציבורית ,  לעניין ההתמכרויות מפעל הפיס בהתאם לייעודו רואה חשיבות רבה בניסיון להתמודד עם תופעת ההתמכרויות בכלל ולהימורים בפרט , לאור זאת יצא המפעל בקול קורא בעלות כוללת של 5 מיליון ש״ח  לעמותות וגופים המפעילים תכניות לטיפול והבנת התופעה של התמכרויות. תמיכה בעמותות מתבצעות הן לעמותות במגזר הכללי והן במגזר החרדי, כך לדוגמא רטורנו קיבלה כל שנה תקצוב של כ200 אלף ש״ח להתמודדות וטיפול בתופעת ההתמכרויות (הערת המערכת: 'רטורנו' הוא אכן גוף שהעומד בראשו חרדי, אך מספק שירות לכלל האוכלוסיה ולאו דווקא לקהל החרדי).

"אנו נמשיך ונתמוך בגופים ועמותות המטפלות בתופעה מתוך הבנה שזו מחויבותינו הציבורית והלאומית.

"לעניין הקמפיין, מפעל הפיס מפרסם באופן רציף להגברת המודעות לתופעת ההתמכרויות ובקרוב מתוכנן להעלות קמפיין נרחב נוסף".