"היינו כזו משפחה מדהימה, והנה לקינו בכפליים": אבי שפיגל ז"ל אותר בים ונטמן ליד דובי אחיו | סיכום האסון שעה אחר שעה

"שבר על שבר": גופתו של הנער אברהם ישעיהו (אבי) שפיגל ז"ל, בן 17 מירושלים, אותרה אתמול (ראשון) לאחר עשרה ימי חיפושים, סמוך לחוף סידנא עלי בהרצליה, ובכך הסתיימה הטרגדיה הכפולה שטלטלה את המשפחה והציבור החרדי כולו.

עוד בנושא:
"סומנתי בהשגחה פרטית" - מכתב מצמרר מאבי האחים הירושלמים שטבעו בנתניה
זעקת האב השכול: "אבי, איפה אתה? למה אשכל גם שניכם ביום אחד" | לראות ולבכות

האירוע החל בערב שבת קודש לפני כשבוע וחצי, כאשר שני האחים נסחפו במים בחוף צאנז בנתניה במהלך רחצה בים. האח הבכור, יששכר דב (דובי) ז"ל, חולץ במצב אנוש ונפטר במהלך הימים שלאחר מכן, בעוד אחיו אברהם ישעיהו נותר נעדר.

במהלך עשרת הימים שלאחר מכן נערכו חיפושים נרחבים בים ובאוויר, בהשתתפות כוחות משטרה, כבאות והצלה, שיטור ימי ומתנדבי זק"א ואיחוד הצלה, תוך שימוש באמצעים מתקדמים ובהם רחפנים, מסוקים ויחידות צוללים.

אתמול בצהריים (ראשון) אותרה גופה בים מול חופי הרצליה, והכוחות הוזעקו למקום. פראמדיק מד"א עידן שינה סיפר כי "כשהגענו לחוף הובילו אותנו אל גבר שנמשה מהמים כשהוא מחוסר הכרה. ביצענו בדיקות רפואיות והבחנו שהוא ללא דופק וללא נשימה. לצערנו הוא היה ללא סימני חיים, ונאלצנו לקבוע את מותו במקום".

בהמשך הועברה הגופה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם הושלם הליך הזיהוי ונקבע כי מדובר באברהם ישעיהו שפיגל ז"ל.

במהלך אותן שעות קשות, קמו הוריו של הנער מהשבעה על בנם הראשון בביתם בשכונת רמת שלמה בירושלים, ויצאו לזהות את גופת בנם השני.

"מה היה לנו" - הכרזת ההלוויה | צילום משפחתי

חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות בזק"א, מסר כי "לאחר עשרה ימים של חיפושים מורכבים, בתנאים לא פשוטים של ים ושטח, אותרה היום גופה במעמקי הים. כעת אנו ממתינים להשלמת הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית. מדובר ברגע קשה עבור כלל הכוחות שפעלו בשטח".

אליעזר ליפשיץ, ראש צוות זק"א נתניה, הוסיף כי "עשרה ימים שאנחנו בשטח, יום ולילה, יחד עם מתנדבים מכל רחבי הארץ, לא עוזבים לרגע את החיפושים. היום אותרה גופה במעמקי הים, וכעת ממתינים להשלמת הליך הזיהוי. עשינו כל מה שאפשר כדי להביא מענה למשפחה, ומקווים לבשורות ברורות בהקדם".

הבחור החשוב אברהם ישעיהו שפיגל ז"ל נולד בירושלים לפני כ-17 וחצי שנה, לאביו הגאון רבי שלמה שפיגל, המכהן כראש חבורת 'שפיגל' בשכונת בית ישראל בירושלים, בנו של הסופר הרב ישראל שפיגל ז"ל, ולאמו מרת שושנה שתחי', מחנכת בסמינרים במודיעין עילית ובירושלים. הוא למד בתלמוד תורה 'חוות דעת' ובהמשך בישיבה לצעירים 'אמרי משה' בירושלים, ולאחר מכן בישיבת 'תושיה' בתפרח, שם היה מתלמידי ראשי הישיבה ודבק בלימודו.

חבריו תיארו בחור חייכן ושקדן, אהוב על רבותיו וחבריו, שהתאפיין בשמחת חיים ובדבקות בלימוד, והצליח ליצור קשרים קרובים גם עם תלמידים מבוגרים ממנו.

בשעות הערב הושלם הזיהוי הרשמי, וגופתו הועברה לקראת מסע הלוויה שיצא מבית הוריו השכולים בירושלים.

למרות ההתרעה הקצרה והזמן המועט שחלף מאישור הזיהוי ועד מועד הלוויה התאספו המונים במקום, והמסע נפתח באמירת פרקי תהילים על ידי דודו, הגאון רבי ראובן מילצקי.

ראשון המספידים היה האב השכול, הגאון רבי שלמה שפיגל, ראש החבורה בבית ישראל, שפתח בצידוק הדין: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. כתוב שהקב"ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, אבל מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? איך אפשר לשמוח? אבל אצל הקב"ה יש גם שמחה, אבל מצד שני יש גם 'במסתרים תבכה נפשי', ואצל הקב"ה זה לא סתירה".

בהמשך הוסיף האב כי "כולם אומרים לי שהוא קרבן ציבור, אני אומר שהוא פרה אדמה, הוא מטהר את כולם, הוא היה טוב לכולם".

עוד אמר בכאב כי "אנחנו לקינו בכפליים. אחד ועוד אחד זה הרבה יותר משניים. כשאדם שאוהב אותך נותן לך מכה זה כואב הרבה יותר. הקב"ה נתן לנו משפחה יפה, הכל הלך כמו דבש, על מי מנוחות; לקבל כזאת מכה ועוד בכפול - זה 'אוי לנו כי לקינו בכפליים', ושהקב"ה ייתן לנו 'נחמו נחמו עמי' בכפליים".

בסיום דבריו ביקש האב כי "תהיה מליץ יושר על כל המתנדבים היקרים שטרחו לחפש אותך, אנשים השקיעו מאמצים בשביל למצוא אותך".

לאחר מכן ספד לו רבו, ראש ישיבת תפרח, הגאון רבי אביעזר פילץ, שאמר כי "קול ה' בכוח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים. ארזים זה הבחורים יששכר דב ואברהם ישעיהו שהיו שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו - הקב"ה שבר את הארזים בצורה לא טבעית".

עוד ציין כי "אברהם ישעיהו היה מיוחד בשמחת חיים - חיים של תורה, חיים של תפילה וחיים של אהבת חברים".

בהמשך הספיד הגאון רבי ישראל גנס, שציין כי למד עם אבי ז"ל ממש עד יומו האחרון, והעיד כי היה "בן עלייה שאין כדוגמתו". המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל אמר לאב השכול והשבור: "אני אומר לך ר' שלמה, תמשיך בעבודת הקודש בישיבה למרות כל הקושי והצער".

את מסכת ההספדים חתם הגאון רבי יהושע מישקובסקי, ראש ישיבת 'אמרי משה', בה למד אבי בישיבה קטנה. ראש הישיבה ציין את הפסוק בתהילים: "בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו". בשנה שעברה בזמן הזה שאלתי אותך: איפה אתה רוצה ללכת לישיבה גדולה? אמרת לי: אני רוצה ללכת לתפרח. שאלתי אותך למה, מה מיוחד בתפרח? ואתה אמרת לי: "הרוצה להחכים ידרים", אני רוצה מקום שמנותק מעולם הזה, אני רוצה להתעלות.

"הוא היה מרומם בבחינת ויגבה ליבו בדרכי ה', הוא לא היה עוד בחור, הוא היה מרומם מעל כולם, במושגים שלו בידיעות ובשאיפות", סיים הרב מישקובסקי ברגש.

לאחר אמירת הקדיש על ידי האב על בנו הנוסף, יצאה הלוויה לעבר הר המנוחות, שם נטמן אבי ז"ל לצד אחיו דובי ז"ל.

בחייהם ובמותם לא נפרדו.

האסון הכפול | שעה אחר שעה

יום שישי, י"ב בניסן (10 באפריל 2026) – יום האסון

14:45: מתקבל דיווח ראשוני במוקדי החירום על שני צעירים שנקלעו למצוקה בחוף צאנז בנתניה לאחר שנכנסו לים לטבילה לכבוד שבת.

אחר הצהריים: כוחות הצלה ומתרחצים מצליחים למשות מהמים את האח הבכור, יששכר דב (דובי) בן ה-21, כשהוא במצב אנוש. מבוצעות בו פעולות החייאה והוא מפונה לבית החולים לניאדו.

במקביל: מתברר כי האח הצעיר, אברהם ישעיהו (אבי) בן ה-17.5, נעלם במים. החיפושים אחריו מתחילים באופן מיידי על ידי כוחות שיטור ימי ומתנדבי זק"א.

שבת – שלישי (11–14 באפריל 2026) – ימי החרדה והתפילות

חיפושים: מבצע החיפושים בים ובחופים מתרחב וכולל יחידות צוללים, סירות, רחפנים וסריקות רגליות לאורך קו החוף ביום ובלילה.

בבית החולים: יששכר דב מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ בלניאדו כשמצבו קריטי. עולם התורה נרתם לתפילות המוניות לרפואתו.

יום שלישי בערב: חלה הידרדרות סופית במצבו של יששכר דב. בני המשפחה נקראים למיטתו ואומרים עמו את תפילת ה"ווידוי".

יום רביעי, י"ז בניסן (15 באפריל 2026) – פטירת האח הבכור

שעות הבוקר המוקדמות: יששכר דב נפטר בבית החולים.

12:00: מסע הלוויה של יששכר דב יוצא מבית המשפחה בשכונת רמת שלמה בירושלים לעבר הר המנוחות.

בשטח: למרות האבל הכבד, החיפושים אחר האח הנעדר, אברהם ישעיהו, נמשכים ללא הפסקה תחת פיקוד יחידת להבה וזק"א.

יום חמישי – שבת (16–18 באפריל 2026) – המשך החיפושים

החיפושים מתמקדים ברצועת החוף שבין נתניה להרצליה. המשפחה יושבת שבעה על הבן הראשון בעוד החרדה לגורל הבן השני נמשכת.

יום ראשון, ב' באייר (19 באפריל 2026) – הסיום הטראגי

13:00: אזרח מדווח על גופת אדם הצפה בים מול חוף סידנא עלי בהרצליה.

אחר הצהריים: הגופה נמשית מהמים ומועברת למכון לרפואה משפטית באבו כביר לצורך זיהוי.

ערב: הזיהוי מושלם באמצעות רשומות שיניים ודגימת DNA. ההורים, שקמו מהשבעה על בנם הראשון, נאלצים לזהות את בנם השני.

הסוף המר: מסע הלוויה של אברהם ישעיהו יוצא מירושלים. הוא נטמן לצד אחיו בהר המנוחות.

צילומים: דוברות המשטרה / זק"א / לפי סעיף 27א