"החרדים טפילים" ו"הפלסטינים מסכנים": אלו הנואמים שבית המשפט העליון יארח בירושלים

האירוניה התאבדה: בבית המשפט העליון צפוי להתקיים כנס הנושא את הכותרת 'חינוך לדמוקרטיה', אלא שהוא כולל אך ורק אישים מן השמאל הרדיקלי בישראל.

"מדובר בחוצפה ממדרגה ראשונה", נזעק מנכ"ל ארגון בצלמו, משי גליק, והרחיב: "ביהמ"ש העליון בוחר בניגוד לחוק לקיים כנסים פוליטיים עם ארגונים פוליטיים. אין ספק בעולם שבית המשפט העליון לא יקיים כנס כזה עם ארגון זכויות האדם בצלמו או התנועה למשילות ודמוקרטיה, אלא אך ורק עם גופי שמאל קיצוני".

על פי הפרסום הרשמי, הכנס יתקיים בהשתתפות נשיא העליון השופט יצחק עמית, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות, ולצדם שני הנואמים: פרופסור אסא כשר וד"ר אוקי מרושק מנכ"לית מדרשת אדם.

בעקבות הפרסום של כתב חדשות 0404 אדיר בידני, מיהר שר המשפטים יריב לוין לשגר מכתב חריף להנהלת בתי המשפט בדרישה לבטל את הכנס.

לוין מציין כי שני הדוברים החיצוניים שנבחרו להשתתף בכנס, ד"ר אוקי מרושק, מנכ״לית מדרשת “אדם”, ופרופ’ אסא כשר, מזוהים עם עמדות פוליטיות ברורות מהשמאל, וכי אין בכנס כל ייצוג להשקפות עולם אחרות. לדבריו, מדובר בהדרה מכוונת של עמדות ציבוריות רחבות, ובפגיעה חמורה בעיקרון האיזון והניטרליות המצופה ממערכת המשפט.

במכתבו מזכיר שר המשפטים כי מרושק עומדת בראש גוף הפועל בשיתוף עם ארגונים כמו האגודה לזכויות האזרח ו”נשים עושות שלום”, ואף ציטט אמירה שלה משנת 2020 שבה טענה כי “ילדות וילדים פלסטינים נמצאים בסכנת קיום”. עוד ציין לוין כי פרופ’ אסא כשר התבטא בעבר באופן חריף נגד הציבור החרדי, כאשר כינה אותו בין היתר “רודני” ו”טפילי”, אמירות שלדבריו אינן ראויות ואינן יכולות להתקבל במסגרת אירוע המתקיים בבית המשפט העליון.

לדברי לוין, אם נשיאת העליון בדימוס והשופט המכהן מבקשים לקיים כנסים בעלי אופי פוליטי או אידאולוגי - הם רשאים לעשות זאת בכל מסגרת פרטית, אך לא תוך שימוש במשאבי הציבור ובמתקני מערכת המשפט. “בית המשפט העליון איננו רכושם הפרטי של שופטיו, ואינו נחלת קבוצה אידאולוגית מסוימת. הוא שייך לכלל אזרחי ישראל”, כתב.

גם חוג הפרופסורים לחוסן לאומי פרסם תגובה חריפה, ולפיה קיום כנס אידאולוגי בין כתלי בית המשפט העליון מהווה חציית קו אדום וחריגה מתפקידו של בית המשפט כרשות שופטת. לדבריהם, תפקידו של בית משפט במדינה דמוקרטית הוא ליישם את החוק ולא לעסוק בחינוך לערכים, בעיצוב תודעה ציבורית או בקידום תפיסות עולם, תחומים השייכים למחוקק, למרחב הציבורי ולמערכת החינוך.

בהודעת החוג נמסר: "זהו בדיוק השורש למשבר האמון העמוק במערכת המשפט. חינוך לדמוקרטיה אינו מונופול של בית המשפט, ובוודאי לא של מחנה אידאולוגי כזה או אחר. כאשר שופטים עוסקים בערכים ותפיסות עולם במקום בפסיקה משפטית, הם מערערים את מעמדם כשופטים ניטרליים ומעמיקים את תחושת הניכור הציבורית כלפי המערכת".

בחוג סיכמו: "בית משפט שאינו מגביל את עצמו לפסיקה על פי חוק, אלא מבקש לחנך, לעצב ערכים ולהוביל תפיסות עולם - חדל לפעול כרשות שופטת. כנסים מסוג זה אינם מקריים, אלא סימפטום לחריגה מסמכות, והאחריות להמשך קריסת אמון הציבור מונחת לפתחה של המערכת עצמה".

מהרשות השופטת נמסר: "הצגת יום עיון לחינוך לדמוקרטיה כפוליטי היא טענה שגויה ומטעה. כמוצג באתר המדרשה, מדרשת אדם היא מוסד מוכר על ידי משרד החינוך. הכנס שארגן מוזיאון מורשת בתי המשפט, לציון יום החינוך הבינלאומי שחל ב-24.1.26, שאליו הוזמנו אנשי חינוך, מטרתו חינוך לערכים משותפים והעמקת ההבנה של עקרונות היסוד שעליהם נשענת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. נשיא בית המשפט העליון הוזמן לשאת דברי פתיחה".