"החצר שלנו, של רוסיה": הביקור החריג בלב ירושלים והלחץ שמפעילה מוסקבה

"חצר אלכסנדר": המאבק על חצר אלכסנדר בלב העיר העתיקה בירושלים עולה מדרגה, לאחר ששגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב ערך אתמול (ראשון) ביקור חריג במתחם שמוסקבה דורשת להעביר לידי הפדרציה הרוסית.

עוד בנושא:
"פוטין לא מוותר": דורש את 'חצר אלכסנדר' בירושלים
פוטין רוצה 1,300 מ"ר בירושלים העתיקה: האם נתניהו ייתן לו?

ויקטורוב הגיע למקום יחד עם משלחת גדולה של נזירות שהגיעה במיוחד מרוסיה, בני משפחה וכמה מעובדי השגרירות. הביקור נערך ימים ספורים לאחר ששגרירות רוסיה בישראל מסרה כי הליך הרישום מחדש של זכויות הבעלות הרוסיות על חצר אלכסנדר נמצא ב"שלביו הסופיים", וכי הסוגיה מצויה כעת "במישור המשפטי בלבד".

העמדה הרוסית קיבלה ביטוי מפורש בדברים שאמר ויקטורוב בריאיון בשבוע שעבר לערוץ RTVI: "החצר שלנו, החצר של רוסיה, אין צורך במשא ומתן בזה. אנחנו רק צריכים להשלים את ההליכים המשפטיים".

אחת ההערכות היא כי הרוסים מבקשים לנצל את חלון הזמן הפוליטי הנוכחי בישראל, מתוך הבנה שלאחר הבחירות ההכרעה בסוגיה עלולה להפוך למורכבת יותר, במיוחד בתרחיש שבו בנימין נתניהו לא יישאר בתפקיד ראש הממשלה. גורמים המעורים בפרטים אומרים כי מוסקבה מגבירה בתקופה האחרונה את הלחץ המדיני והציבורי סביב המתחם.

גם הנזירות האוקראיניות המפעילות כיום את חצר אלכסנדר סיפרו כי אנשי דת רוסים שאלו אותן לאחרונה "מתי אתן עוזבות". לדבריהן, הדברים נתפסו כרמז לכך שבצד הרוסי סבורים שהכרעה ישראלית בסוגיה מתקרבת.

חצר אלכסנדר היא מתחם רוסי היסטורי בשטח של כ-1,300 מ"ר בלב העיר העתיקה, במרחק קצר מכנסיית הקבר. במתחם נמצאת כנסיית אלכסנדר נבסקי, שנחנכה בשנת 1896, לצד מבנים ואתרים בעלי חשיבות היסטורית ודתית.

הקרקע נרכשה בתקופת האימפריה הרוסית, והמתחם הוקם בסוף המאה ה-19 ביוזמת החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית, IOPS. לאחר המהפכה הרוסית התפתחה מחלוקת ממושכת בשאלת הבעלות על נכסים רוסיים שנרכשו בארץ ישראל בתקופת הצאר.

מוסקבה דורשת מישראל להכיר בכך שהרישום העות'מאני ההיסטורי, שנעשה על שם "הממלכה הרוסית המפוארת", מקנה כיום את הזכויות בנכס לפדרציה הרוסית. מנגד, החברה שהקימה את המתחם טוענת כי הזכויות שייכות לה ואינן עוברות באופן אוטומטי למדינה הרוסית.

בשנת 2020, בתקופת ממשלת נתניהו, הוצא צו שהכיר בחצר אלכסנדר כ"מקום קדוש". במקביל קידמה המדינה את חידוש רישום המתחם על שם הפדרציה הרוסית, אולם עתירה שהגישה IOPS בלמה את המהלך והותירה בפועל את הסטטוס קוו.

שנתיים לאחר מכן פנה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במכתב אישי לראש הממשלה דאז נפתלי בנט וביקש ממנו לפעול להעברת הזכויות במתחם לרוסיה. בסוף 2024 חידש נתניהו את פעילות צוות השרים הבוחן את הסוגיה, שבו חברים בין היתר שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין, כאשר הטיפול בנושא מרוכז בידי המל"ל ומשרד ראש הממשלה.

בנובמבר 2025 קיימה הוועדה הבין-משרדית המיוחדת שימוע בהשתתפות הצדדים. רוסיה השתתפה בו באופן פעיל, ומאז היא ממתינה לפרוטוקול ולעדכון בנוגע לצעדים הבאים.

למאבק על המתחם גם היבטים מדיניים רחבים יותר. מחקר שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, הזהיר כי פעילות הכנסייה הרוסית-אורתודוכסית בישראל חורגת מהמישור הדתי וכי לאורך ההיסטוריה שימשה הכנסייה גם לקידום אינטרסים מדיניים של מוסקבה.

לפי החוקרים אלה איטקין וארקדי מיל-מן, העברת חצר אלכסנדר עלולה להעניק לרוסיה דריסת רגל נוספת בלב ירושלים, והצלחה רוסית בסוגיה עשויה לפתוח פתח לדרישות עתידיות לקבלת נכסים נוספים הקשורים למורשת הרוסית בארץ הקודש.

המתחם עלה לכותרות גם סביב פרשת נעמה יששכר, ששוחררה מהכלא הרוסי בינואר 2020. במהלך המגעים לשחרורה פורסמו דיווחים שלפיהם העברת חצר אלכסנדר הייתה חלק מההבנות בין נתניהו לפוטין, אולם אין ראיה פומבית לכך שהעברת החצר נכללה באופן רשמי בעסקת השחרור.

גורמים המעורים בסוגיה אומרים כי מבחינת פוטין מדובר בנושא בעל חשיבות אישית וסמלית, וכי העברת המתחם הרוסי-היסטורי לידי רוסיה עשויה להיחשב עבורו הישג מדיני ותודעתי משמעותי בירושלים.

למרות הלחץ הרוסי, ההליך טרם הסתיים ובישראל לא נמסר כי התקבלה החלטה להעביר את חצר אלכסנדר לפדרציה הרוסית. עם זאת, ביקורו החריג של השגריר במתחם והמסרים הנשמעים ממוסקבה ממחישים כי מבחינת רוסיה, המאבק על הנכס הירושלמי כבר נמצא בישורת האחרונה.