ברייקינג: נמצאה מעלית השבת שתהיה מקובלת על הציבור החרדי?

מעלין בקודש? מעלית שבת חדשה עשויה לאפשר גם לציבור המקפיד על דרישות הלכתיות מחמירות להתגורר במגדלים בני יותר מ-30 קומות - מהלך שמשמעותו הרחבת אפשרויות הבנייה בשכונות החרדיות, שבהן מצוקת הקרקעות הולכת ומחריפה.

עוד בנושא:
"בואי אחותי": שתי אחיות רכשו שתי דירות ב-20 מיליון שקל
גשר המיתרים "בסכנה": אושר פרויקט הענק שישנה את הכניסה לירושלים
האם זהו הפתרון למצוקת הדיור בעיר? שיא חדש של היתרי בנייה ביום אחד

הפיתוח מסיר אחד החסמים המרכזיים בפני קידום מיזמי פינוי-בינוי בריכוזים החרדיים.

הבעיה ההלכתית

מעליות שבת קיימות בישראל כבר עשרות שנים, אולם חלקים בציבור החרדי אינם מסתפקים בכשרותן ומעדיפים להימנע משימוש בהן.

הסיבה טמונה באופן פעולתן: גם כאשר המעלית עוצרת אוטומטית בכל קומה, עצם כניסתם של נוסעים משפיעה על המערכת. משקלם עשוי לשנות את פעולת המנוע ולהשפיע על חיישנים ועל מערכות הבקרה - ומבחינת הפוסקים המחמירים, מדובר בשאלות הנוגעות להפעלת חשמל בשבת.

הקושי משמעותי במיוחד בבניינים גבוהים, שבהם טיפוס במדרגות אינו פתרון מעשי. כך נוצר חסם בפני ציפוף הבנייה בריכוזים החרדיים, שבהם הביקוש לדירות ממשיך לגדול.

13 מנגנונים חדשים

חברת אלקטרה מעליות ויצרנית המעליות הבינלאומית OTIS פיתחו מערכת המותאמת לדרישות המכון המדעי טכנולוגי להלכה, לאחר כשנתיים של עבודה משותפת. לפי הדיווח, המערכת קיבלה בשבוע שעבר את אישור המכון לתכנון ההנדסי המפורט, והיא בהליכי בדיקה לקראת השלמת האישורים להפעלתה.

הפיתוח נועד לתת מענה למערכות המתקדמות של מעליות מודרניות מסוג MRL, הפועלות ללא חדר מכונות נפרד. לדברי המפתחים, כדי לעמוד בדרישות ההלכתיות נדרש לתכנן מנגנון המזהה ומנטרל השפעות ישירות ועקיפות של הנוסעים. לשם כך נוספו למעליות 13 מנגנונים שונים.

העבודה כללה התאמות בהנדסה, בתוכנה ובחומרה, ובתהליך השתתפו צוותים ממספר מדינות. הבדיקות נערכו גם בסין.

המכון שמאחורי הדרישות

המכון המדעי טכנולוגי להלכה הוקם בשנת 1965 על ידי הרב לוי יצחק הלפרין ז"ל, ובראשו עומד כיום בנו, הרב אברהם משה הלפרין.

המכון עוסק במחקר, בפיתוח ובאישור פתרונות טכנולוגיים המותאמים לדרישות ההלכה - ובהם מערכות חשמל, ציוד רפואי ומעליות שבת.

הפרויקט בכניסה לעיר

את המהלך יזמה קבוצת הנדל"ן I.S.A, שבבעלות עקיבא זוריבין ושלום גריבה, המקימה את פרויקט "עיר עולם" במתחם טחנת הקמח ההיסטורית בכניסה לירושלים.

מדובר בפרויקט עירוב שימושים הכולל שלושה מגדלי מגורים בני עד 32 קומות ובהם כ-300 דירות, לצד שטחי מסחר ומשרדים. הפרויקט תוכנן על ידי משרד האדריכלים אבנר ישר ונמצא בשלבי בנייה מתקדמים.

"לא רצינו שמישהו יישאר בחוץ"

עקיבא זוריבין, יו"ר ובעלים משותף של הקבוצה, מסר: "פרויקט עיר עולם נבנה למגוון קהלים, אך כשתכננו אותו הבנו שיש קהל אחד שלא יוכל לגור במגדלים שלנו, פשוט כי לא הייתה מעלית שבת שמתאימה לו מבחינה הלכתית".

עוד הוסיף: "לא רצינו שמישהו יישאר בחוץ, ולכן פנינו לאלקטרה ולמכון של הרב הלפרין, והתעקשנו על פתרון ללא פשרות הלכתיות".

לדבריו, "התוצאה פותחת את הפרויקט לכל הציבור, אבל המשמעות רחבה הרבה יותר: אם הציבור החרדי לא יוגבל למגורים במגדלים, השוק החרדי כולו יכול להתפתח ולקחת חלק בפרויקטים חדשניים ובקידום התחדשות עירונית בסדרי גודל משמעותיים".

עם זאת, עסקנים המעורים בתחום מציינים, כי גם במידה ואכן המעלית נחשבת למהודרת מכל הבחינות ומנטרלת את כלל הבעיות ההלכתיות בשבת, הרי שישנה החמרה בסיסית של 'עובדין דחול'. נושא שבגינו יצאו חוצץ רבנים ופוסקי הלכה ידועים נגד השימוש במעלית שבת, מפני שהנסיעה בה, דומה יותר מדי לשימוש ביום חול, וגורמת לזלזול בכבוד השבת.

הרקע: מצוקת הדיור

הפיתוח מגיע על רקע מצוקת הדיור והצורך בהגדלת היצע הדירות. לפי תחזיות המועצה הלאומית לכלכלה, הביקוש השנתי לדירות בקרב הציבור החרדי צפוי לגדול מכ-13,500 יחידות דיור לכ-29,200 בשנת 2050.

בבני ברק ובשכונות החרדיות הוותיקות בירושלים עתודות הקרקע הפנויות מצומצמות, ובנייה לגובה עשויה לאפשר תוספת משמעותית של דירות בשטחים בנויים. האפשרות להקים מגדלים המותאמים לדרישות המחמירות רלוונטית במיוחד לפרויקטים של התחדשות עירונית, שבהם הגדלת מספר יחידות הדיור היא לעיתים תנאי לכדאיות הכלכלית.