אחרי 100 שנה: המהפך של האתר הכי מוזנח בלב ירושלים

אחרי יותר ממאה שנה שבהן היה סגור ומגודר, מגרש פרטי בלב ירושלים שבמרכזו מצודה חקלאית עות'מאנית נדירה מהמאה ה־17 צפוי לעבור מהפך ולהיפתח לציבור. על פי הפרסום ב'מאקו', במסגרת פרויקט שאפתני, המתחם שנקרא "מצודת אייל", עתיד להפוך למרחב ציבורי פתוח ונגיש, הכולל שטחים ירוקים, שבילי הליכה, תצפיות ובית מלון בוטיק.

התוכנית, המוגשת על ידי חברת בלגיה ישראל בע"מ, קיבלה המלצה להפקדה מעיריית ירושלים ומהוועדה המחוזית, וצפויה לעלות בימים הקרובים לדיון בהתנגדויות. זאת לאחר שמרכז בגין ותיאטרון החאן הסירו את התנגדותם והכירו בחשיבות הפרויקט. מטרת התוכנית היא להשיב לציבור שטח פרטי משמעותי במרחב כתף הינום, אזור בעל ערך נופי, היסטורי ותרבותי.

בהמלצת עיריית ירושלים להפקדת התוכנית נכתב כי היא ניתנה לאחר בחינה מעמיקה של השפעתה על תושבי העיר והמרחב העירוני כולו. בעירייה מציינים כי המתחם, המוגדר כיום כ"חור שחור" במרקם העירוני, צפוי להפוך לנקודת חיבור בין מוקדי תרבות וטבע עירוני מרכזיים, בהם תיאטרון החאן, בית בגין, הסינמטק, התחנה הראשונה, הכנסייה הסקוטית וגבעת התנ"ך.

בלב המתחם נמצאת המצודה העות'מאנית מהמאה ה־17, שכיום מוסתרת מהעין ומנותקת מהמרחב הציבורי. במסגרת התוכנית, ובדרישת העירייה, יעבור המבנה תהליך שיקום ושימור מקיף, ייפתח לכניסה חופשית לציבור ואף תתאפשר עלייה לגג המצודה, לתצפית פתוחה לעבר העיר העתיקה וגיא בן הינום.

למעלה משני שלישים משטח המגרש יוקדשו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור בכל שעות היממה, ובהם שבילי הליכה, אזורי ישיבה, מרפסות תצפית ומרחבי שהייה. המתחם עתיד לשמש שער עלייה מרכזי לגבעת התנ"ך ונקודת עצירה טבעית עבור מטיילים ותושבים.

תוכנית המלון משתרעת על שטח של כ־5 דונם, במתחם שבין הרחובות דוד רמז ממערב, בית מורשת בגין והכנסייה והמלון הסקוטי ממזרח, גבעת התנ"ך ומתחם תיאטרון החאן מדרום. במלון מתוכננים 80 חדרים בלבד, לאחר צמצום שבוצע בעקבות התנגדויות שעלו בועדה.

אדריכל השימור של הפרויקט, משה שפירא, אמר כי "מדובר במבנה ייחודי שמעולם לא היה נגיש לציבור. פתיחתו תאפשר לתושבי ירושלים להכיר נדבך כמעט לא מוכר בהיסטוריה של העיר – זו תרומה משמעותית לשימור המורשת ולהעמקת הקשר של הציבור למרחב".

אדריכל הפרויקט, ירון קופרשטוק, אמר: "התכנון נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם מחלקות התכנון והשימור בעיריית ירושלים והצוות המקצועי של הוועדה המחוזית וכולם יחד היו שותפים לגיבוש הפתרון הנכון למקום. בחרנו לעצב את קומת המסד שמגשרת בין מפלס הרחוב ומפלס המצודה, כמערכת של קמרונות חצובים בסלע ובכך להתייחס לחציבה בסלע מימי בית ראשון שנמצאת במתחם 'כתף הינום' כמו גם לחציבה בסלע של אולמות תיאטרון החאן הסמוכים לו, מתוך מטרה ליצור קשר פיזי/תרבותי ישיר בין הפרויקט וסביבתו ההיסטורית".

מגדל התצפית מן התקופה העות'מאנית בשולי גבעת התנ"ך | צילום: איילת דינור / ויקיפדיה