צפו: מערכת הזרנוק האוטומטית שיכולה היתה לסייע בשריפות | תובנות ביום שאחרי

בתיעוד: מערכת הכיבוי האוטומטית ביפן | למה לא אצלנו?

האם ניתן היה למנוע את שריפות הענק בהרי ירושלים (או לפחות לצמצם אותן)? 

התשובה בשתי מילים: כנראה שכן.

עוקבי 'ירושלים החרדית' מציינים 5 מישורים בהם ניתן היה לפעול אחרת, בצורה שהיתה מקטינה כמעט בוודאות את הסכנה לחיי אדם, את הנזק העצום לסביבה ולרכוש, את פינוי היישובים ואת המראות הקשים.

1. תכנון תשתיות חירום בכבישים

רק שעות לאחר שהאש החלה להשתולל בכביש 1 ואלפים נתקעו בין הלהבות תוך סיכון חיים ממשי, דווח כי דחפורים פרצו את ההפרדה המפלסית כדי לאפשר פינוי בעת החירום. השאלה המתבקשת: למה לא משלבים פרצות כאלה באופן קבוע לפתיחה מהירה בעתות חירום?

בכביש כה מרכזי וארוך, אין הגיון בהעדר מחסומים הנפתחים לכיוון הצד השני כל כמה עשרות קילומטרים. אמנם ישנם מעברים כאלה בפיזור מאוד דליל – בעיקר באיזורי הכניסה והיציאה מן הכביש, סמוך לירושלים וסמוך לתל אביב, אך אילו היו קיימים מעברים כאלה בפיזור הרבה יותר נרחב, היה ניתן לפתוח אותם במהירות ובקלות בעת אירוע חירום ולאפשר מעבר כלי רכב לצד השני של הכביש.

2. מערכות מניעה והרטבה מתוכננות מראש

"חבל שהמדינה לא נערכת כראוי וכל שנה חוזר אותו סיפור" – מציין עוקב ממורמר, ומציע כי באזורים המועדים לפורענות, ניתן להקים מראש 'מערכות הרטבה' אוטומטיות שיופעלו מראש בימי שרב קיצוניים.

לדוגמה, יצירת קווי הגנה ביערות: כאשר ידוע מראש שצפוי יום של 40 מעלות חום, ניתן להפעיל מערכות הרטבה במשך הלילה כדי ליצור קו הגנה רטוב סביב יישובים. אדמה רטובה לפני היישוב יכולה לעכב משמעותית את התפשטות האש ולחסוך גם סיכון חיי אדם וגם מיליונים בנזק לרכוש.

בתיעוד, ניתן להתרשם מדוגמה מעניינת מהעולם: בכפר שירקאווה ביפן קיימת מערכת זרנוקים אוטומטית שנועדה להגן על בתיו ההיסטוריים בעלי גגות הקש מפני שריפות. כאשר מתגלה שריפה, כ-60 זרנוקים נסתרים נשלפים ומשחררים מים בלחץ גבוה כדי לכבות את הלהבות. מערכת חדשנית זו היא חלק ממאמצי הכפר לשמר את הארכיטקטורה המסורתית שלו, הפגיעה במיוחד לאש.
מערכת כזו, או דומה לה, יכולה להיות מותקנת בקרבת יישובים הממוקמים בתוואי יערות וחורש, ובכך להגן או לפחות לעכב את הלהבות.

3. שימוש מוקדם בטכנולוגיות מעקב

"מדוע רק בשלב מאוחר הוחלט להעלות רחפנים כדי לזהות מציתים?" - רק בסיום יום הלחימה המפרך בלהבות, בתום הערכת מצב משותפת של השר לביטחון לאומי ומפכ״ל המשטרה, הנחה המפכ״ל על פריסה נרחבת של כוחות משטרה יחד עם 14,000 חברי כיתות כוננות ברחבי הארץ, על מנת למנוע אירועי הצתה חמורים.

בנוסף, רק אז הוחלט כי משטרת ישראל והיחידה האווירית תפרוס אמצעי תצפית רחבים, על מנת לאפשר תגובה מהירה של כוחות הכיבוי לניסיונות הצתה נוספים.

"שימוש מוקדם באמצעים אלה היה עשוי לסכל חלק מניסיונות ההצתה" – מציינים העוקבים.

4. מוכנות מערך הכיבוי האווירי

הנקודה החשובה ביותר: להעמיד בכוננות את טייסות הכיבוי בימים של שרב וחום – המועדים לפורענות של שריפות. העיתונאי יוסי יהושוע התייחס אתמול בדיוק לנושא זה, ותקף: ״למה מטוסי הרקולס ׳השמשון׳ לא הוצבו בכוננות כבר מאתמול? למה לא ניתנה פקודה להיערכות כבר משעות הבוקר? בחיל האוויר טוענים כי הציעו סיוע אבל בכבאות אמרו להם 'תמתינו לשקיעה'. זהו אירוע נוסף שחייבים לתחקר ביסודיות" – טוען יהושע.

5. חסל אגו פוליטיקה

מעבר לכל זאת, איתמר אייכנר מ'ידיעות אחרונות' חשף חלמאות ישראלית טיפוסית: "בגלל מאבקי כוח, המדינה לא הפעילה 10 מטוסי כיבוי נוספים. המדינה זקוקה למטוסי כיבוי, אך בגלל פוליטיקה פנימית לא נעזרה בשירותים של שתי חברות ותיקות: "כים ניר" ו"תלם".

המטוסים של חברות אלה פרוסים בכל הארץ ומנוסים בכיבוי שריפות. טייס באחת החברות התבטא בכאב: "הלב כואב, המדינה בוערת. הצענו את שירותנו - אבל מעדיפים להביא מטוסים מיוון ואיטליה".

לאחר הפרסום ב-ynet, הורה השר לביטחון לאומי בן גביר להשתמש במטוסי "כים ניר", אך הודגש כי "יהיו מוכנים רק למחרת, לאחר שיעברו אימון".

---

*מאמר דעה זה מבוסס על המידע שפורסם בתקשורת בעקבות אירועי השריפה. הכותבים והמגיבים מציגים את הטענות המרכזיות שעלו בנוגע להתנהלות הרשויות ומערכי הכיבוי וההצלה.