מפעים: המשפחה הירושלמית שמספקת עוגות גבינה לחב"ד תאילנד  

אם תזדמנו לבניין בו מתגוררת משפחת טאומן, כבר בימים אלו של ערב ל"ג בעומר, תוכלו להריח את ריחן של עוגות הגבינה עוד מהרחוב.

אך העוגות, שממלאות כל משטח פנוי בבית, אינן נשארות שם. הן ימריאו בימים הקרובים לתאילנד שם יהנו מהן האורחים והמבקרים הרבים שגודשים את בית חב"ד בבנגקוק, כאשר הם יטעמו מהן מיד לאחר שהם ישמעו, חלקם לראשונה בחייהם, את עשרת הדיברות.

מתי החלה מסורת משלוח עוגות הגבינה מירושלים לתאילנד? הכל החל כאשר ביקר ר' ישראל ('שרוליק') בתאילנד לפני מספר שנים, אז על תקן של משגיח כשרות. כמו כל אלו שמזדמנים למזרח (ובעצם לכל מקום בעולם), המקום שבו הוא שהה כשהוא נהנה שם ממזון כשר ומהווי יהודי, היה כמובן בית חב"ד.

אך בשונה מאחרים, ישראל אינו אחד שמסתפק בתודה. לפני שעזב, ניגש ישראל אל השליח החב"די, ר' נחמיה וילהלם, כשהוא מודיע לו שאם יזדקק לכל עזרה מהארץ, הוא עומד לרשותו. והמילים לא נשארו באוויר.

מאז הספיק ישראל להקים עבור וילהלם את 'ועד ידידי בית חב"ד תאילנד", כשבנוסף, נרתמת משפחתו לאפיית עוגות גבינה עבור המבקרים הרבים שמגיעים לבית חב"ד בחג השבועות.

מבצע אפיית העוגות נמשך לו על פני חודש שלם. תחילה נאפות העוגות כאשר מדובר בעשרות תבניות של עוגות שאותן מכינה הגב' טאומן במסירות, וכל זאת במטבח ביתי סטנדרטי שאינו מאובזר בציוד מוסדי תעשייתי... בהמשך, לאחר שעוגות הגבינה ממלאות כל פינה פנויה בבית, מתחיל מבצע לא פחות סבוך. מדובר כמובן במבצע השילוח.

השינוע לחו"ל נעשה בידי יהודים יקרים שנוסעים לתאילנד לרגל עסקיהם, כאשר הם מתבקשים לצרף לכבודה שאותה הם נושאים גם מזוודה של עוגות ולהביא אותה ליעדה, בבית חב"ד. גם כאן ישנם שליחים קבועים ששמחים לבצע את שליחות המצווה בכל שנה, אם כי מאחר ומדובר באנשי עסקים שלא יביאו חזרה את המזוודה מגייסת משפחת טאומן הנרחבת מזוודות ישנות שאותן אין צורך להחזיר ארצה. כך מתנהל לו מבצע שינוע אווירי בהיקף ענק, שחוזר על עצמו בכל שנה מחדש, ובכל שנה עם אותה התלהבות.

אופים מהלב

ואם בירושלים מצליח הניחוח של העוגות לגרות את בלוטות הטעם והתיאבון, הרי שבבנגקוק מצליחים הריחות שעולים מן העוגות להציף את הרגש בתחושה משכרת של בית – וכך להצית את הנשמה.

מי שעד לכך בכל שנה מחדש הוא כמובן שליח חב"ד בתאילנד, הרב וילהלם. "פעם אמר לי מישהו שגבינה וחלב מסמלים חסד", מספר הרב וילהלם לאתר 'קרוב אליך'. "אך אני אמרתי לו שאצלנו עוגות גבינה מסמלות הרבה חסד בגלל מעשה שהיה וממשיך להיות מדי שנה…"

והוא מספר את הסיפור מזווית מבטו: "לפני כמה שנים ביקר אצלנו יהודי חרדי בשם ישראל טאומן. לפני חזרתו לארץ, הוא נתן לי פתק קטן עם מספר הטלפון שלו ואמר: 'מה שתצטרך בארץ, אני לשירותך'.

הרבה אומרים לו את אותן מילים, אך מסתבר, שטאומן לא היה עוד אחד מאלו שמציעים עזרה. הוא באמת התכוון לזה. "יומיים לאחר נסיעתו לארץ אני מקבל ממנו טלפון: "עברו יומיים ועדיין לא צלצלת. אני מחכה לרשימה…". לא עמדתי בלחץ ונתתי לו רשימת קניות. למחרת הגיע אלי מטייל, הגיש לי חבילה עם כל מה שביקשתי, ואמר: "איזה דוס פגש אותי בשדה וביקש להעביר את זה לבית חב"ד". התחלתי להבין שהבחור רציני, ומאז אני מרגיש בנוח לצלצל ולבקש כל מה שצריך מהארץ.

שבועיים לפני חג השבועות באותה שנה, צלצלתי להזמין מוצרי חלב. בתאילנד, כידוע, לא קל להשיג מוצרי חלב, ובכל שנה נדרשנו להפעיל פרוייקט מורכב בכדי שמוצרי החלב לקראת שבועות יגיעו אלינו מישראל. אך הפעם אני מקבל מענה מפתיע: "אשתי כבר הכינה עוגות גבינה עבור כל האורחים שלכם", מבשר לי טאומן.

נשימתי נעתקה. "ישראל", ניסיתי להתנסח בעדינות, "אתה לא קולט. בחג השבועות אוכלים אצלנו מאות אנשים…"

והוא ענה: "כבר ביררתי הכל. אשתי הכינה כמות של עוגות גבינה שתספיק לכולם!"

"למה אתה לא מרחם עליה, למה אתה נותן לה לעבוד כל כך קשה?" שאלתי אותו, והוא ענה לי באותה מטבע: "אשתך לא מכינה את האוכל לאורחים שלכם בשבת? למה אתה לא מרחם עליה?"

אחרי שטעמנו את עוגות הגבינה לא ניסיתי שוב להתנגד. אך זה היה רק הפתיח למה שאירע בחג השבועות. בבוקר החג אני מגלה נהירה של ישראלים שמגיעים לבית חב"ד. מסתבר שההודעה על עוגות גבינה ביתיות הועברה מפה לאוזן, והיא גרמה לכל הישראלים הרבים שהגיעו בהמוניהם לשמיעת 'עשרת הדיברות' להגיע בזכות עוגות הגבינה, שאחרי שהם טעמו מהם הם הסכימו שכמותן הם לא טעמו מעולם.  

מאז, ישראל אינו מוכן לוותר על התפקיד. העוגות שנאפות באהבה במטבח הירושלמי עושות את דרכן לנתב"ג ומשם לתאילנד, שם הן ממלאות את שליחותן כאשר בזכותן מצליחות בכל שנה עוד ועוד נשמות שרגלי אבותיהן עמדו על הר סיני – לחזור לכור מחצבתן.

מסע חוצה יבשות

וכמו תמיד, מספק הרב וילהלם עוד סיפור של השגחה פרטית הקשורה לעוגות הגבינה שמשגורות אליו מירושלים:

 "בשנה השניה, כבר לא היתה שאלה של 'אם' אלא 'איך'. דיברתי עם ישראל רק טכנית איך לשלוח את הכמות הגדולה של העוגות. מצאתי איש עסקים שמגיע ממש בערב החג והוא קיבל שני ארגזים גדולים עם עוגות. ישראל ביקש ממני רק לעשות לו טובה ולהודיע לו שהעוגות הגיעו בשלום, הבטחתי לו שאכן כך אעשה.

כשלוש שעות לפני כניסת החג צלצל אלי איש העסקים שלקח איתו את העוגות, ואמר לי: "אני בשדה התעופה, אך הארגזים לא הגיעו ואנשי חברת התעופה אומרים שבטעות הארגזים טסו למוסקבה. הם מקווים שתוך כמה ימים יצליחו להביא אותם לכאן…"

הייתי כמובן בדילמה, משתי סיבות: מה עושים עם מאות המטיילים שכל כך מחכים לארוחה החלבית, ויותר מכך: מה אומרים לישראל ולאשתו שכל כך רצו לעזור? אם העוגות בכלל יגיעו עוד כמה ימים, הן כבר תהיינה מקולקלות.

צלצלתי לישראל, אמרתי לו שאיש העסקים הגיע ואני מאוד רוצה להודות להם. התחמקתי בזהירות משאלות מיותרות. למרות זאת, הבנתי לאחר מכן שישראל נותר עם סימני שאלה רבים בעקבות השיחה הזו...

"החג הגיע", ממשיך הרב וילהלם ומספר, "זה עתה הסתיימה תפילת החג וכולם כבר עולים לאולם לקידוש. נחמי אשתי הצליחה לאפות כמה עוגות בודדות, ומה לעשות, הציבור אמנם יתאכזב אך 'בשביל המצווה' כל אחד יקבל חתיכה קטנה.

"אני עומד להתחיל בקידוש כשהמאבטח קורא לי ואומר שיש תאילנדי שמתעקש להיכנס לבנין עם שני ארגזים, והוא לא מבין מה הוא רוצה.

"ירדתי בריצה לדלת הכניסה ואני רואה שני ארגזים עמוסים בעוגות עומדים ומחכים לנו. אני נוגע בארגזים והם קרים. פתחנו אותם ולשמחתנו העוגות היו טריות וטעימות כאילו עכשיו יצאו מתחת ידיהם האוהבות של אלו שכל כך רצו שנאכל אותן. הן עלו מיד למעלה, כאשר האורחים הרבים משתאים מהמשלוח שהגיע מישראל ונחת אצלינו ברגע הנכון ממש"...

לאחר מכן התברר שההשגחה העליונה שיגרה את העוגות בהשגחה מופלאה. העוגות אכן נשלחו בטעות למוסקבה, שם נחו הארגזים בצד כאשר הם אמורים לעלות איפשהו לטיסה נוספת שתיקח אותם, מתי שהוא, ליעד הסופי. לפתע צדה את עינו של אחד ממאבטחי חברת 'אל על' מדבקה שהיתה מוצמדת לארגזים. הוא הביט בה, וגילה תמונה של עוגת גבינה.

הגב' טאומן, כך התברר, לא הסתפקה באריזת העוגות, אלא דאגה להצמיד לכל ארגז תמונה של עוגת גבינה, כך שגם עובדי נמלי התעופה שיתעסקו עם הכבודה ידעו שמדובר בעוגות והם יטפלו בכבודה בעדינות יחסית. כעת, כשהמאבטח שם לב לתמונה, הוא הבין לפתע: חג השבועות בפתח, ובתאילנד מחכים לעוגות.

האיש דאג מיד לשילוח אווירי, וכך נחתו העוגות בעצם החג בבית חב"ד, לשם הגיעו ברגע הנכון ממש, מוכנות ומזומנות למלא את שליחותן...